תומים/חושן משפט/נט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תומיםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png נט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


(א) אינו גובה בו בבעה"ת. שער נ"ג הביא שני דיעות והכריע הוא דאינו גובה בו מידי דהוי חשוד דאינו יכול לישבע על שטרו דאינו גובה בו ולפ"ז לפי דהכריע הטור לקמן בסי' פ"ב דחשוד גובה בשטרו ליתא להך הכרעה וצ"ל דמ"מ ס"ל לטור אף בלי טעמא דבעה"ת אין מקום לגבות דהא בלא"ה ס"ל לר"י ברי ושמא ברי עדיף רק ר"נ דפליג הוא משום דס"ל הממע"ה אבל במוחזק הטוען ברי והמוציא שמא לכ"ע ברי ושמא ברי עדיף. ובזה מיושב קושית מהרש"א בבבא קמא דף ל"ה ע"ב בתוס' ד"ה מדסיפא וכו' דהקשו בניזק אומר שמא ומזיק ברי נימא ברי ושמא ברי עדיף והקשה מהרש"א בגוף שמעת' ה"ל להקשות דמוקי רישא בניזק ברי ומזיק שמא דה"ל ברי ושמא ברי עדיף ולק"מ דאם כן לר"ן לק"מ דס"ל הממע"ה אבל בניזק שמא ומזיק ברי דהוי ניזק המוציא לכ"ע אף לר"נ ברי עדיף ופריך התו' לכ"ע ודוק:

(ב) גובה בו. ואם הלוה תובע שיחזיר לו שטרו חייב להחזיר לו ואין לו עליו אלא חרם סתם ש"ך והנה הש"ך קיצר בזה כי נחלקו בבעה"ת שער נ"ב הבע"ת עם הר"י אלברצלוני כי הרב בעה"ת דעתו ודאי אם הלוה תובעו להחזיר לו שטרו פשיטא דצריך להחזיר אבל באין תובעו מותר להשהותו אולי יהיה נזכר אבל לתובעו להלוה ולנסותו אולי יודה בהחוב בזה יש הבדל אי אינו מונח השטר בין שטרות הקרועין מותר לתבוע הלוה לדעת אם יודה בחוב אבל במונח בין השטרות הקרועים אסור למלוה לתובעו דאולי בשגגה יודה הלוה שחייב לו והוא שקר וכך פי' הוא במשנה מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו יהיה מונח עד שיבא אליהו ומוקמינן ליה בגמרא שנמצא בין שטרותיו הקרועים והיינו כמ"ש דיהיה מונח עד שיבא אליהו אם המלוה מצא שטר ואינו יודע מה טיבו אם פרוע או לא ואין רשות בידו כלל לתבוע הלוה בו למען דעת מה יאמר בו והוא שנמצא בין שטרותיו הקרועין אבל זולתו הרשות בידו לתבוע הלוה לנסותו אולי יודה וכמש"ל. וצריך ביאור לדבריו דהא בגמרא לא מוקמינן כלל שנמצא בין שטרות קרועים רישא דמצא שטר בין שטרותיו רק סיפא דקתני ואם יש סימפון עמהם יעשה מה שבסמפונות ופריך הגמרא הא סימפון היוצא מתחת יד המלוה פסול ועל זה משנינן בנמצא בין שטרותיו הקרועים וצ"ל דלס"ל כדפי' רש"י דהך ואם יש עמהן סמפון לא מוסב אדלעיל רק הוא ענין בפני עצמו כמ"ש בעה"ת גופיה בשער נ"ב מקודם ומילי מילי קתני רק ס"ל לבעה"ת לבתר דשני הגמ' דנמצא בין שטרות קרועים וקשה קרועים מאן דכר שמיה במשנה ואיך נאמר במשנה סתם מצא סמפון וכוונתו על שנמצא בין שטרות קרועים מאן דכר לו במשנה כלל אלא ברור דרישא דמשנה דקתני דנמצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו וכו' פירוש' בין שטרות קרועים דאל"כ מה נ"מ אי נמצא בתוך שארי שטרות או בפני עצמו אלא הפשט בתוך שטרות קרועים ולכך קתני יהיה מונח עד וכו' וע"ז קתני ואם נמצא עמהם דהך שטרות קרועים סמפון יעשה מה שבסימפונות ומדויק היטב הכל במשנה וא"ש ואם כן אף דבס"ד ס"ל דלעולם יהיה מונח עד וכו' מכל מקום השתא חדי' לי' התרצן דרישא וסיפא דעלה קאי איירי בשטרות קרועים וזהו פירוש בין שטרותיו ולכך יהיה מונח וכו' ולא בדלא נמצא בין שטרות קרועים וא"ש. אבל הר"י אלברצלוני חולק שם וס"ל דבמלוה חי ואינו יודע מה טיבו אף דאין הלוה תובעו מכל מקום אסור להשהותו דאולי יפול קמי יתמי ויתבעוהו והמשנה דקתני יהיה מונח וכו' היינו ביתומים שמצאו השטר בין שטרות קרועים ואינם יודעים מה טיבו אין גובים בשטר עד שיודה הלוה ויהיה מונח וכו' דאולי יתברר מה טיבו והקשה הגי"ת המקשן דהקשה על הא דאמרינן סמפון היוצא מתחת יד המלוה אינו אלא לצחק מהא דקתני אם יש עמהם סמפון וכו' ומשני בשנמצא בין שטרות קרועים דקארי ליה מה קארי ליה וקשי' ליה רישא אי במלוה חי הא חייב להחזיר ואסור להשהותו ואי ביורשים אי בלתי נמצא בין שטרות קרועים יגבו בו וע"כ נמצא בין שטרות קרועים ואם כן מה קשיא ליה והניחו בצ"ע ונראה ליישבו בשני אופנים או דבאמת בס"ד דס"ל סמפון היוצא מתחת יד מלוה כשר א"כ שפיר י"ל דמשנה מיירי במלוה ומותר לו להשהות השטר אולי יהיה נזכר ואי דחיישינן דאולי ימות ויפול קמיה יורשים הלא יכול להניח בצדו סמפון ולא יגבו יתומים בשטר אבל בתר דאסיק דסמפון היוצא מתחת יד המלוה פסול באמת מצי להקשות ארישא רק עדיפא פריך דקתני להדיא ואם יש עמהם סמפון וכו' ומשני תירוץ לכל הקושיות דבין רישא ובין סיפא איירי בנמצא בין שטרות קרועים וכמש"ל דבין שטרות פי' בין שטרות קרועים ועלה קרי אם יש עמהם סמפון כנ"ל וא"כ איירי ביתמי ומכל מקום אינן גובים הואיל ונמצא בין שטרות קרועים וא"ש.. ויותר נראה דס"ל לר"י אלברצלוני דודאי ידע בס"ד דאיירי ביתומים ובין שטרות קרועים רק ס"ל מדרישא ביתמי סיפא ואם יש עמהם סמפון נמי ביתמי וקשיא לי' אי איירי דשטר נמצא בין שטרות קרועים בלא"ה אינם גובים ופשיטא בנמצא סמפון דיעשו מה שבסמפון ואי דלא נמצא מה יועיל הסמפון הא ביוצא מתחת יד המלוה פסול וע"ז משני דלא מיירי בשטר בין שטרות קרועים דהיינו רישא רק איירי שהסמפון בין שטרות קרועים ומכל מקום הסמפון כשר כפירש"י דאלו היה עדיין צריך לו לא היה מניחו בין הך שטרות קרועים וא"ש ולק"מ אך הך פי' של הר"י אלברצלוני דשטר הנמצא בין שטרות הקרועים דאין ליתומים לגבות בו לא קי"ל לדינא כמבואר לקמן בסי' ס"ה סח"י ע"ש ואם כן ליתא לפירושו והדרן לפי' של בעה"ת ואף דבאמת רוב מחברים גם פירושו לא פירשו במשנה רק מוקי לי' בשליש וכמ"ש הבעה"ת גופי' מ"מ כיון דלא מצינו חולק אדין שלהם ויש לדבריהם פנים בהלכה פשיטא דשומעין לדברי רבוותא הקדמונים ז"ל והכי קי"ל:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.