שרשי הים/גירושין/ב

שרשי הים ‏ גירושין ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ו

שורש מילי לא מימסרן לשליח

אמר לב' או לג' אמרו לסופר כו' הר"ז גט פסול. עיין להפ"ח בה' גיטין סי' ק"ך ס"ק ט"ז שעמד על דברי רבי' ושאר הפוסקי' ובירר דבריהם יפה יפה עם הסוגייא דפ' התקבל דס"ו והכריח מתוך הסוגייא דמילי לא ממסרן לשליח הוא מדאורייתא כמ"ש ומבואר יוצא בתוך הסוגייא הלזו וגם מפ' כל הגט דכ"ט גבי מ"ש מתנה הרי היא כגט שלא אמרו מילי לא ממסרן לשליח אלא כההיא דכתבו גט ומתנה או אמרו לסופר ויכתוב ולעדים ויחתומו שהבעל אמר דברים בעלמא ושליח זה מוסרן לשליח אחר לכתוב או לחתום אבל כשהשליח בעצמו עושה פעולת שולחו לא חשיב מילי ואולם הרב הגדול מוהרימ"ט בח"א סי' קכ"ז דקס"ו ע"ג כתב דהאומר לחבירו צא והקדיש שור אחד משוורי אין בו דין הקדש דמילי נינהו וקי"ל דמילי לא ממסרן לשליח אף במתנה כו' יע"ש כנר' דמשמע ליה להרב ז"ל מסברת עצמו דכל שענין השליחות אין בו מעשה לכתוב או לחתום וכיוצא אז אפילו השליח עצמו עושה השליחות קרינן ביה מילי לא ממסרן לשליח ואין בו מועיל באותו מעשה שאין בו ממשות אלא דבור בעלמא כצא והקדיש שור אחד משוורי דאין בו דין הקדש.

וראיתי להרב בתי כהונה ח"ב סימן כ"ד שתמה עליו ממה שנתבאר מדברי הראשונים גבי מתנה דמהני אומר לב' אמרו לפ' ויכתוב שטר מתנה ולפ' ופ' ויחתומו והא התם לא הוי אלא מילי דמסר לשליח זה דלימא לאחר ואפי"ה אמרו דמהני כיון דמכחו הם באים ולא פסלו אלא באומר אמרו מדעתכם יע"ש. ואם מהא לא אירייא דאפשר דמשמע ליה למהרימ"ט דהתם שאני דענין השליחות הוא לעשות מעשה שהיה מוטל על המשלח אבל כשהמשלח עצמו לא היה עושה שום מעשה אלא דיבור בעלמא כל כה"ג משמע ליה דלא ממסר לשליח כלל אפילו דהשליח עצמו עושהו וכעין זה חילק בשיטה מקובצת למס' נזיר בשם הר' עזריאל על מה שהקשו התו' בפ"ק דנזיר די"א דהיכי משכחת לה נזירו' על תנאי כיון דאי אפשר לקיים מעשה הנזירות ע"י שליח וכל תנאי שאי אפשר לקיים המעשה ע"י שליח התנאי בטל והמעשה קיים ותי' ה"ר עזריאל דדוקא מעשה בידים כגון קנין חליצה גט וקדושי' וכיוצא בהם דהתם אלים המעשה ואפילו לא נתקיים התנאי לא נתבטל המעשה אבל נדר ונזירות דאין צריך מעשה לא אלים שיתקיים הנדר והנזירות אם לא נתקיים התנאי עכ"ל והביא דבריו מו"ה בס' שער המלך ה' אישות ספ"ו דל"ז ע"ג יע"ש.

עוד ראיתי להר"ב בתי כהונה שם ולהרב מח"א ה' שלוחים ס"ז שהוקשה להם עוד במה שעלה לחלק עוד מהרימ"ט בין תרומה שניטלת במחשבה אפילו ע"י שליח משום דחשיב כמעשה בידים אבל דיבור של הקדש מילי נינהו ולא ממסרן לשליח והוק' להם דהקדש נמי מחשבה חשיב כמעשה דכתיב כל נדיב לב עולות וכמ"ש התוס' שם בר"פ האומר ובפ"ג דשבועות דכ"ו סע"ב ועוד דדיבור של הקדש מעשה גמור חשיב שעושה מחול קדש ואמרינן בפ"ק דתמורה כל ל"ת שאין בו מעשה אין לוקין עליו חוץ מנשבע ומימר ואמר ליה ר"ל לתנא לא תיתני מימר דבדבורו עביד מעשה ומדלקי עליה ש"מ דחשיב מעשה גמור ועוד דשם בדק"י אהא דבעי רמי בר חמא מקדי' עושה תמור' או מתכפר עוש' תמור' א"ר א"כ מצי' ציבור עושים תמורה כגון דשוו שליח לאקדושי יע"ש הרי דאיכא שליח להקדש ועיין בדבריהם מה שדחו לזה יע"ש.

עוד ראיתי למו"ה בס' שער המלך בה' אישות (סוף ה"ב דל"ז ע"ב ד"ה ודע) הביא דברי מוהרימ"ט הללו שכתב דמי שעשה שליח שיקדיש בשבילו לא עשה כלום דהוו מילי ומילי לא ממסרן לשליח וכתב ע"ז וז"ל וק"ט דא"כ לא משכחת לה הקדש על תנאי כיון דהוי תנאי שאי אפשר לקיימו ע"י שליח ובפ"ד נדרים דכ"ח תנן הרי נטיעות אלו קרבן אם אינן נקצצות יש להם פדיון ומוקמי' לה בגמ' באומר אם אינן נקצצות היום ועבר היום ולא נקצצו יע"ש ואם איתא אפילו נקצצו נמי כיון דאי אפשר להקדיש ע"י שליח הו"ל תנאי שאי אפשר לקיימו ע"י שליח והתנאי בטל והמעשה קיים יע"ש ועיין בס' שמחת יו"ט הנדפס מחדש לגאון ירוש' מוהריט"א זלה"ה בתשו' ס"סי ה' דף כ"ב ע"ג עמד ליישב קושייא זו יע"ש.

וע"פ תירוצו נתיישב לי ג"כ אותה שאמרו בפ"ק דר"ה ד"ו ע"א מוצא שפתיך תשמור ועשית כאשר נדרת זה נדר נדבה כמשמעה כו' ומפרשינן בגמ' האי נדבה דאמר הרי עלי עולה על מנת שלא אתחייב באחריותה יע"ש ופירש"י ז"ל דאמר הרי עלי עולה ע"מ שכשאפרישנה לא אתחייב באחריותה יע"ש והשתא לדברי מוהרימ"ט דאי אפשר להקדישה ע"י שליח היכי מהני תנאה שלא אתחייב באחריותה הא הו"ל תנאי שאי אפשר לקיימו ע"י שליח והתנאי בטל והמעשה קיים ונדרו נדר גמור ואין כאן נדבה ועפ"י תירוץ מו"ה מוהריט"א ז"ל הנה נכון ולעד"ן עוד ליישב דכיון דהשליח יכול להביא משלו על הנודר אפשר לקיימו ע"י שליח קרינן ביה.

ולדידי ק"ל עוד ממ"ש הרמב"ן בפ' י"נ דקכ"ו ע"ב עלה דאמר ר"מ בברייתא האו' לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאין ליך עלי שאר כסו' ועונה ה"ז מקודשת ותנאו בטל כו' וז"ל ואיכא למידק נמי תנאי שבנזיר היכי הוי תנאה והרי כל תנאי שא"א לקיימו ע"י שליח התנאי בטל והמעשה קיים כדאמרינן לענין חליצה וי"א כו' ואחרים אומרים כו' נזיר נמי משכחת לה ע"י שליח שאומר אדם לחבירו הריני נזיר על דעתיך וכל זמן שתרצה תדירני בנזיר יע"ש הרי דקבלת נזירות דאינו אלא דברים בעלמא ואפי"ה מוסר דברים אלו ע"י שליח ולא אמרי' מילי לא ממסרן לשליח.

ועוד ק"ל ממ"ש הריב"ש בסי' רכ"ח על ק"ק אחד שיש להם הסכמה וחותם מהמלך ששלושה נאמני הקהל והב"ד של הקהל יבררו אנשי' שהם יפקחו על עסקי הקהל בענייני המסים והתשחורות וברירת הקהל ושהנאמנים והב"ד יחדשו ברירת השלושים הנז' משלש לג' שנים ושיעשו ברירה זו כולם או רובם אך שיהיו מסכימים בה שנים מהנאמנים אחר שישבעו כולם לעשות ביושר ובאמונה לתועלת הקהל והנה עתה מקרוב נתרצו הנאמנים והב"ד בשני אנשים שיעשו הם השלושים אנשים ושיקיימו הנאמנים והב"ד ברירתם והשנים הנז' הסכימו בברירה אחת שאינה ראויה כלל למראי' עיני רוב הנאמנים והב"ד ולכן מאנו לכתוב ולחתום הברירה הנז' בספר השלשים כיתר הברירות זולתי אחד מהנאמנים שהיה אחד מהשנים בוררים כתב הברירה וחתם אותה הוא ואחד מב"ד והששה הנשארים מהנאמנים והב"ד מאנו לחתום אלא שאחר האייום מחצר המלך חתמו בע"כ ובמסירת מודעא בפני עדים כשרים ועתה נולד מחלוקת בין הנאמנים והב"ד או רובם וקצת יחידי הקהל וזה שקצת יחידים מתחזקי' לומר שהברי' הנז' שרירא וקיימא אע"פ שהנאמנים והב"ד לא קיימוה ולא חתמוה אלא מתוך האונס וזה שכבר נהגו הקהל ב' או ג' פעמים למסור הברירה ביד אחד והיו הנאמנים והב"ד מקיימים אותה הברירה אע"פ שלא היתה ישרה בעיני קצתם והיו חותמים אותה כנהוג כו' ואחר שנהגו בכך נר' שיש להם כח על זה וכיון שכן בנדון זה אחר שהשנים הסכימו בברירה זו הרי היא קיימת ואין כח ביד הנאמנים והב"ד לבטלה אלו דברי הכת האחת והנאמנים והב"ד או רובם וכת אחרת מהם מתחזקים לומר שאין הברירה הזאת ברירה כלל וזה שאין ס' שאין לנאמנים ולב"ד כח למנות מי שיעשה הבריר' כי להם ניתנה רשות וכח לעשות הבריר' אחר שישבעו לעשותה ביושר ובאמונה ולזה אף אם מנו ב' לעשות הבריר' אין ברירתם כלום אם לא יקיימו אותה אחרי כן כמו שנהגו כמה פעמים שמסרו ההיא ביד אחר ובנדון זה שלא קבלוה מעולם לפי שלא היתה ראוייה כלל למראית עיניהם אין ס' שאין לברירה זו ענין כו' הדין עם מי ויבא שכמ"ה.

והשיב הרב ז"ל אע"ג דבכל התורה כולה קי"ל דשלוחו של אדם כמותו והשליח עושה שליח אע"פ דלא פי' לו הבעל דבר היינו דוקא במידי דליכא קפידא למנות שליח אחר אבל אי איכא קפידא לבעל במינוי שליח אחר אין שליח עושה שליח והכא איכא קפידא בנדון זה שהנאמנים והב"ד שהם שלוחי הקהל לעשו' בריר' השלשים לא היו יכולים למנות אחרים תחתיהם שהרי בברירת השלשים תלוי כל ענייני הקהל וצריכין הבוררים אותם שיהיו מדקדקים הרבה באומד הדעת שיהיו אנשים חכמים ונבוני' ויודעי' בענייני הקהל במשפטי' והנהגותיהם ותקנותיהם אוהבי צדק ורודפי שלום ושיתפייסו מהם רוב הקהל ואין ס' שיש קפידא בדבר זה מי יהיו הבוררי' אותם ולזה יבררו הנאמנים והב"ד שיעשו הם ברירת השלשי' כאשר מינוי הנאמנות ומינוי הב"ד הם המנויים החשובים שבקהל והמתמני' מהם הם תמיד מגדולי הקהל ואחר שיש קפידא לקהל באנשים הבוררים שיהיו חשובים ומעולים א"כ אין כונת הקהל שהבוררים אותם יהיו יכולין למנות אחרים תחתיהם ואפי' יהיו כמותן בחכמה ובמנין.

ובר מן דין אפי' לא היה קפידא בדבר אפ"ה אין יכולין למנות אחרים תחתיהם לפי שנתינת רשות לנאמנים והב"ד לעשות ברירת השלשים מילי נינהו ומילי לא ממסרן לשליח דהא לא דמי לבעל המוסר גט לשליח להוליך גט לאשתו דלא מילי נינהו אלא הגט שיש בו ממש מסר לו ומעתה נעשה שלוחו ויכול למוסרו לשליח וכן מורשה שכתב לו זיל דון והנפק לנפשך יכול להרשו' לאחר גוף הממון ולהיות הב' שליח עליו אבל לעשות ברירת אנשים אין כאן דבר נמסר אלא דברים בעלמא והוא עצמו כשמקיים שליחותו מהני ונעשה שליח על השליחות ההוא אבל אין יכול למוסרו לשליח ב' משום דמילי לא ממסרן לשליח עכ"ל הרי שכתב הרב בהדייא דאע"פ שבריר' אנשים אין כאן נמסר אלא דברים בעלמא כשהוא עצמו מקיים שליחותו מהני ונעשה שליח על השליחו' ההוא וא"כ באומר צא והקדיש שור אחד משוורי נמי אם הוא עצמו מקיים דברו והלך והקדישו למה לא יהנה שליחותו.

ותו ק"ל על מהרימ"ט ממ"ש הרשב"א בת' הביאה מרן ב"י בי"ד סי' רכ"ח דמסתברא דמתירין ע"י שליח הנודר כי מה שהתירו בפ"ק דנדרים בבעל לרבות' נקטיה שאפי' ע"י הבעל שיש לחוש שמא יוסיף מדעתו מפני שהיא אשתו ולפיכך אסור בדכנפינהו איהו ואפי"ה כל כי מכנפי שרי וכ"ש באיני' דעלמא יע"ש הרי דאפי' דליכא בשליחות הבעל אלא מילי לומר לבד שהוא מתחרט מעיקר נדרו מהני שליחותו ולא אמרינן מילי לא ממסרן לשליח ואף החולקים על הרשב"א ז"ל אזלי ומודו דע"י תורגמן מתירין לו כיון שעומד שם כיע"ש ועיין להרב אש דת פ' נשא מ"ש בענין זה דמילי לא ממסרן לשליח.

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.