שרשי הים/איסורי מזבח/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שרשי היםTriangleArrow-Left.png איסורי מזבח TriangleArrow-Left.png ד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
יכהן פאר
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


ז[עריכה]

אשירה שביטלה אין מביאין ממנה גזרין למערכה וכן המשתחוה לבהמה צמרה פסול. וכתב מרן כ"מ שם בעי ר"ל המשתחוה לדקל לולבו מהו למצוה כי אתא רב דימי אמר באשירה שביטלה קא מבעיא ליה ולא אפשיטא ולחומרא וכיון דלענין לולב למצוה מספקא פסלינן ליה מכ"ש דפסלינן ליה לגזרי המערכה עכ"ל ומרן מלכא מהרח"א בע"הח (פ' בא דס"ד ע"ב[1]) תמה עליו וז"ל ותמוהים דבריו דבלולב לא פסלינן בפ"ח מה' לולב רק באשירה דישראל שאין לה ביטול משא"כ ע"ז של גוי שיש לה ביטול כמבואר שם בדברי המ"מ ומרן ז"ל וצ"ע א"ד.

ואנכי הרואה גברא רבה חזינא תיובתא לא חזינא דחילוק זה דישראל לגוי הוא חילוק המפר' שהביא שם ה"ה מיהו איהו ז"ל לא ניחא ליה בהאי סברא לדעת רבינו והוצרך לחלק בין אשירה לע"ז דאשיר' שעיק' עשיית' לכך אסיר' אך ע"ז דעיקר עשיית' לאו ע"ז קאי אסיר' לכתחילה אך בדיעבד שרי והיא היא עיקר חילוק מרן ז"ל כאשר יראה הרואה שם וא"כ הכא דמיירי באשירה דעיק' נטיעתה לכך אסירא ואין חילוק בין ישראל לגוי אך אי קשיא הא קשיא דמדבריו ז"ל נראה ברור דמאי דפסלינן בלולב ה"ט דאזלינן לחומרא וגזרין למערכה מכ"ש אתיא וק"ט דא"כ לאו מספקא פסלינן לה דמדינא הוא דהיא היא מאי דאוקי מתניתי' שם הכא באשירה דמשה וקתני ושל אשירה פסול וכמ"ש מרן גופיה שם ואם מיירי באשירה דלאו עיקר נטיעתה לכך אכתי תיקשי דכבר כתב שם מרן ז"ל דבדיעבד כשר וכמ"ש שם רבא אם נטל כשר אך ללכתחילה פסול ואלו רבינו ז"ל לא שאני ליה בין דיעבד לכתחילה וכמ"ש הלח"מ ז"ל ותו דהא ודאי באשירה סתם בעיקר נטיעתה מיירי דאלת"ה היאך ניחא ליה דברי רבינו דלשם דקא מחלק בין אשירה לע"ז דמש"ה הוצרכנו לחלק בהכי בין עיקר נטיעתה כו' ואי אשירה סתם משמע נמי דלאו עיקר נטיעתה לכך מה הועלנו בזה. ואל תשיבני דלשון רבינו ז"ל דלשם הוא אשירה דנעבדת דמשמע שלכך נטעוה מתחילה אך באשירה סתם משמע הכי והכי דליתא דאשירה הנעבדת הוא למעוטי אשירה שהעמיד תחתיה ע"ז וכמ"ש רבנו בפ"ז מהל' ע"ז הלכה י"א יע"ש וא"כ הדרא קושיין לדוכתא ותו דהא נמי פשיטא ליה לרבא דפסול לכתחילה מדנקט אם נטל כשר משמע בהדיא דלכתחילה אסיר ורבא בתרא וכותיה נקיטינן ואלו מרן ז"ל כתב דמספקא פסלינן ליה כו' וליתא ואולי נאמר דהיא היא כונת הרב עץ החיים דהא דפסלי' אף לכתחלה היינו בישראל אבל בגוי שנייא היא ודוחק ועדיין צ"ע.



שולי הגליון


  1. רבי חיים אבולעפיה, ‏‏עץ החיים, פרשת בא, דף סד טור ב, איזמיר תפ"ט.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף