ציוני מהר"ן/איסורי מזבח/ד

ציוני מהר"ן ‏ איסורי מזבח ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

אבל המוקצה אם הוא שלו והוקצה קודם שיקדוש נפסל הוקצה של חבירו או שהוקצה שלו אחר שהקדישו הרי זה מותר שאין אדם מקצה דבר שאינו שלו. וכתב הכ"מ הכל בתוספתא דתמורה פ"ד אלא שמה שאמר רבינו שאם הוקצה אחר הקדשו מותר לא מצאתיו בתוספתא. אבל באמת הדברים מבוארים בתוספתא דע"ז סוף פ"ו דאיתא שם מוקצה שלו אסור ושל חבירו מותר לפני הקדשו אסור לאחר הקדשו מותר, ועי' במרה"פ בירושלמי דע"ז פ"ג ה"ה:

ו

הנעבד בין שעבד שלו בין של חבירו כו' הרי זה אסור. עי' בהשגות ובכ"מ ולח"מ ועי' בתוס' בע"ז דמ"ו ע"א ד"ה בהמה תוכיח. ונראה שדברי רבינו נובעים מהירושלמי דכלאים פ"ז ה"ג ובירושלמי דע"ז פ"ג ה"ה דאיתא שם הנעבד אית תנייא תני בין שלו בין של אחרים אסור אית תנייא תני שלו אסור של אחרים מותר הוון בעיי מימר כו' ר"י בשם ר"א דברי הכל הוא כמה דתימר תמן דבר שיש בו רוח חיים אע"פ שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה ודכוותה דבר שאינו שלך אע"פ שאינו נאסר להדיוט נאסר לגבוה. והנה הירושלמי ע"כ מיירי בשלא עשה בה מעשה דאי בשעשה בה מעשה אפילו להדיוט נאסר כדאיתא בע"ז דנ"ד וע"כ דאפילו בשלא עשה בה מעשה קאמר דמקשינן דבר שא"ש לדבר שיש בו רוח חיים דעכ"פ אסור לגבוה, ועי' במרה"פ שם בע"ז:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.