שפת אמת/פאה/ב

שפת אמת פאה ב

פאה פרק ב'

א

פאה פ"ב מ"א אלו מפסיקין לפאה כו'. וזרע אחר ואם זרע ב' מיני חטים ועשאן ב' גרנות כדלקמן (משנה ה') חשיב כזרע אחר להפסיק. ולפ"ז צ"ע היכא דזרע ב' מיני חטין ומעט עשה גורן בפ"ע אי מפסיק אותו מעט. דכיון דהוא אותו המין ממש י"ל דלא הוי הפסק לגבי אותו המין אע"ג שחלקו בגורן. ודוקא לגבי מין הב' הוי הפסק כנ"ל:

ג

מ"ג ואם היה שער כותש כו'. לא נתבאר אי שער כותש של אילן אחד מערב כל האילנות [כיון דתנן סתמא דאינו מפסיק י"ל דכיון דגלי דעתי' שאינו מקפיד בתערובתן שוב אינו מפסיק בכל האילנות. אך בתו"כ בקדושים (פרשה א' פ"ב) איתא ואם הי' שער כותש א"מ לאילן משמע קצת דלאותו האילן בלבד הוא דאינו מפסיק]:

ה

מ"ה הזורע את שדהו ב' מיני חטים כו'. פי' הרע"ב כגון שחמתית ולבנה. צ"ע בכוסמין דהוי נמי מין חיטין ומ"מ אפשר דהוי בכלל שני מינים דאל"כ הו"ל למיתני רבותא טפי בחטין וכוסמין. וגם בכ"מ במשנה חשיב כמין בפ"ע דבכמה דוכתי קתני חמשת מיני דגן אע"ג דכוסמין מין חיטין [וכן בתרומות (פ"ב מ"ד) דתנן כל מין חטים אחד פי' הרע"ב שחמתית ולבנה וכן הוא שם בירושלמי. משמע דכוסמין לא הוי מין אחד עם חטים ואין תורמין מזה על זה כמ"ש התוס' במנחות (ע. ד"ה תנא) משום דהוי כלאים זה בזה. אך בפסחים (לה.) פי' רש"י דתורמין חטין על כוסמין אבל הר"ן שם הקשה עליו כנ"ל ע"ש. ועי' בתו"כ ויקרא (פרק י"ד פ' י"ג) דאין כוסמין כשרים למנחות משמע ג"כ דאינם מין חטין לגמרי]:

· מעבר לתחילת הדף