שפת אמת/עירובין/יח/ב

דף י"ח ע"ב

בגמ' הי מינייהו סגי ברישא. קצת קשה מה ס"ד דנקיבה סגי ברישא הלא עתה שננסרה חוה ההליכה לצד הפנים ומסתמא לא נשתנה סדר האדם דהרי ויבן את הצלע כתיב אבל האדם לא מצינו שנשתנה אח"כ וצ"ע:

שם בגמ' כל בית שנשמעין בו ד"ת אינו נחרב כו'. בהקדמת תקוני זהר מפרשו על גוף האדם שהוא בית לנשמה וא"ש טפי קרא דמייתי ול"א אלקי עושי שאין הגוף נאבד מי שנותן זמירות בלילה כנ"ל: