שער המלך/טוען ונטען/א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שער המלך ‏ טוען ונטען א

א

מפי

השמועה למדו שכל מקום ששנים מחייבים אותו ממון אחד מחייבו שבועה. כתבו התוס' פרק עשרה יוחסין דע"ג ע"ב משם ר"ת דכי היכי דעד אחד מחייבו שבועה ה"נ ע"א המסייע לנתבע פוטר משבועה וכן דעת הרא"ש ז"ל פ"ק דמציעא דעד המסייע פוטר מן השבועה וכתב עוד ויש מקשין אבל מהא דשומר שמסר לשומר חייב ול"ק דמאי חיוביה דראשון משום שאינו יכול לישבע והוא אינו רוצה להאמין לשני ונתחייב לו הראשון ממון ואין עד אחד פוטר מחיוב ממון עכ"ל וכ"כ בשיטה מקובצת למוהר"ב משם הר"ן יע"ש ולפי זה נראה שאם השומר הא' טוען שברי לו שנגנבה או שנאנסה מיד השומר הב' שהשומר פטור משבועה שהרי בלא עדות שומר הב' אין כאן אלא חיוב שבועה וכיון דאיכא עד א' המסייעו פטור ועל פי זה יש לדקדק על מרן בש"ע סימן פ"ז ס"ו שהביא מחלוקת וז"ל מודה במקצת ועד אחד מסייעו י"א שפוטרו משבועה וי"א שאינו פוטרו וכתב מור"ם שהעיקר כסברא הראשונה ואלו בסי' רצ"א סעיף כ"ו בדין שומר שמסר לשומר כתב מרן וז"ל ואם יש עדים ששמר השומר כראוי נפטר שומר ראשון ואפי' לא היו שם עדים אם השומר הא' ראה ויכול הוא לישבע ה"ז נשבע ונפטר ע"כ והשתא קשה דכיון דבסימן פ"ז הביא מחלוקת אם ע"א המסייע פוטר מן השבועה איך כתב כאן בפשיטות דצריך לישבע ומהיותר תימא על מור"ם דבסימן הנזכר כתב שהעיקר כסברא הראשונה וכאן לא הגיה עליו כלום ושוב ראיתי בספר פלפלא חריפתא שהקשה על דברי הרא"ש וז"ל ואי ק' הא ק' דהתוס' בפרק הא"מ דמ"ג ע"ב ד"ה והשתא כתבו משם ר"י דכל עדות שטעונים לישבע קודם שיאמינו דבריהם אין ממש בעדותם ואם כן ה"נ דכוותא אין כאן עדות כלל דכי אמרת נמי דהכא מיירי נמי במוד' הב' שנגנבה והראשון ש"ח דהשתא הב' בעי שלומי ולא הוי נוגע בעדות אכתי עליו שבועה שאינה ברשותו כדאיתא פ"ק דמציעא כו'. וא"כ מאי מקשים הא אין כאן עדות כלל כיון שהיה טעון שבועה כו' ונראה דודאי קושיתו אינ' קושיא ואף מעיני רבינו לא נעלם זה אלא דטפי עדיף משני ליה דמעיקרא קושיא ליתא דכלום באו להקשות ולהוכיח דמי שעליו שבועה שאין ע"א יכול לפוטרו וקאמר רבינו דהך דהכא אין לזה חיוב שבועה אלא חיוב ממון כו' יע"ש ובהכי נתיישבה קושיתו ועיין בש"ך סימן רצ"ה ס"ק מ"ה אלא דקשיא לי לדברי הרב דאכתי תקשי ליה למה שהקשה הרא"ש שם מקמי הכי וז"ל ויש מקשי' מהא דתנן לקמן השוכר פרה מחבירו והשאיל לאחר ומתה ישבע השוכר כו' ואמאי ישבע השוכר והלא השואל מעיד שמתה כדרכה ויפטר השוכר משבועה והוצרך לידחק הרא"ש ולומר דמתני' דינא קמ"ל ולאפוקי מר"י כו' ולא מצי למיתני השוכר פטור מן השבועה בעדות של שואל דלפעמים דאין השואל יודע כו' דמשמע דאם השואל יודע אין השוכר צריך לישבע ואמאי הא כיון שהשואל צריך לישבע שבועה שאינה ברשותו אין כאן עדות כלל וצ"ע ועיין בהרב מש"ל ה' שאלה ופקדון פ"ה דין ו' ודו"ק:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.