שער אפרים/קב

שער אפרים קב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה קב

לא קם עוד כמשה. חריף ומקשה. אבן הראשה אוירא דארעא קדישא. ראש גולת אריאל ראשון הוא לכל דבר שבקדושה. הוא אהובי ידידי הרב הגדול המופלא בעיונא ופלפולא כמוהר"ר משה גאלנטי נר"ו:

הנה קריתי ושניתי כת"ב נבחר לשון צדיק יסוד עולם וראיתי תוכו רצוף אהבה עזה של תורה מ"ש רום מעלתו על פסקי בעסקי העגונה ההגונה ודבריו נכונים למבין וישרים למוצאי דעת מש"ה שפיר קאמר אך דמה שרצה מעל"ת להשוות דעת מהרשד"ם עם דעת מהרא"ם ובעל מ"ב במ"ש הרשד"ם שאם הגוי מוסיף ע"י שאלה על דבריו הראשונים אחר שנתברר המעמד הראשון אינו מועיל וכתב מעל"ת דהיינו דוקא באותו ענין שלגבי ישראל המעיד מקרי חוזר ומגיד ז"א מועיל לגבי גוי ע"י שאלה אחר שנתברר במעמד הראשון לאפוקי אם גבי עדות ישראל לא מקרי חוזר ומגיד גם גבי גוי לא מקרי ע"י שאלה ומביא רום מעל"ת אח"כ מ"ש ה"ה הרשד"ם בסי' מ"ב ומ"ג היה באופן זה שמתחלה לא הזכיר הגוי כלל ההריגה וכאלו לא אמר כלום כו' ועיקר עדות ההריגה ומי היה נלמד מעדות הב' לכן אם העדות הב' היה ע"י שאלה אינו מועיל כלום והנה כעת אין תחת ידי תשו' הרשד"ם על א"ה כי המה ביד מעל"ת אבל לפי מ"ש רום מעל"ת בשם תשו' הרשד"ם הנז' בסי' מ"ב ומ"ג נלע"ד דגבי ישראל המעיד אף שלא הזכיר תחלה כלל הריגה יכול אח"כ לחזור ולהגיד מעסק הריגת היהודי ומי היה הואיל ואין זה סותר ממש דבריו הראשונים וכמו שהארכתי בזה בגוף פסקו אשר תחת יד מעל"ת והבאתי ראיה מתשו' הרשד"ם ז"ל סי' ע"ש ומדברי הרמב"ם ושאר פוסקים לכן אני מוכרח לעיין גוף תשו' הרשד"ם בסי' מ"ב ומ"ג הנ"ל וגם כמדומה לי שבתשו' הרשד"ם סי' מ"ב ומ"ג הנז' כתב דמ"ש ע"י שאלה במעמד שני לא חשיב מל"ת מטעם דמל"ת חידוש הוא והבו דלא לוסיף עלה א"כ משמע שבשום פנים אם אמר ע"י שאלה במעמד אחר אינו מועיל:

איברא שנ"י מש"ה דנפיש זכותיה וזכות ארעא דישראל כי מצאתי ראיה לדבריו מגמ' בזה כי מ"ש הרי"ף והרא"ש ושאר פוסקים דהיכא דמתחיל הגוי להגיד לפי תומו אף שדבריו האחרונים המה ע"י שאלה לא נפיק מידי מל"ת דברים אלו לקוחים ממעשה דפונדקית גבי והא איה חבירנו קאמרו ומשני כיון דחזיתינהו בכיא כו' וע"ז קאי הרי"ף והרא"ש הנז' דהיכא דאח"כ מגלינן למילת' שפיר ע"י שאלה לא נפיק מידי מל"ת וגבי הא דחזתינהו בכיא אף דמחשיב כהתחלת דברים וכמ"ש הפוסקים מ"מ בהתחלת דבריה לא אמר' שום דבר מענין מיתת חברינו רק כשאמרו איה חברינו אמרה מת כו' וע"ז קאי הרי"ף והרא"ש דמוכח מזה דהיכי דמגלי מילתא אח"כ שפיר ע"י שאלה לא נפיק מידי מל"ת וא"כ שפיר כתב רום מעל"ת דמ"ש מהרשד"ם בתשו' הבו דלא לוסיף עלה דדוקא באותו מעמד כו' היינו דוקא דוגמת הנדון של הרשד"ם כי דון מינה ואוקי באתרה:

ברם מה שרצה מעל"ת לדמות עדות ישראל אי אינו חוזר ומגיד אז גם גבי גוי לא מקרי מל"ת ע"י שאלה במעמד אחר דוגמת הנדון שבתשו' הרשד"ם ולענד"ן דגבי ישראל המעיד אם אינו סותר דבריו הראשונים חוזר ומגיד אף שלא הזכיר תחלה כלום מענין ההריגה אבל אין בידי כעת תשובת הרשד"ם אם נאמר שבתשו' הרשד"ם סי' מ"ב ומ"ג מקרי סותר דבריו הראשונים אבל מתוך הסברא נראית שזה לא מקרי סותר ואפ"ה אי הוי ע"י שאלה במעמד אחר לא מהני:

ואשר כתב רום מעל"ת לתרץ מה שהקשיתי על ספר משאת בנימין והאריך רום מעל"ת וז"ל דודאי יש לחוש לשמא לא ראו אותן תוך ג' ימים אך אם העדים אומרים שראו אותן תוך ג' ימים אין לערער על העדים כו' וגם מ"ש מעל"ת אך אם העדים שהעידו בפנינו אמרו בפנינו שאלו שראו אותם ההרוגים ידעו שהם פ' ופ'י ושהוא תוך ג' ימים לא נאמר להם מנין כו' הנה זהו פשוט ולית דין צריך בשש אך במ"ש מעל"ת בדברי רש"י בעיקר התי' וז"ל דמר ולהכי קאמר הרב בעל מ"ב שכיון שלפי עדות כמר אהרן וכמר מענדל ביום ו' הלכו היהודים לדרכם מן הישמעאל ובעדותן של כמר מיכל כתוב שהישמעאלים מצאו אותן הרוגים ביום א' שלאחריו נמצא כאלו אמרו אותן העדים של כמר מיכל אותן שיצאו יום ו' מצאנו הרוגים ביום א' וידעו והכירו כו':

הנה תורה היא וללמוד אני צריך בכן תמהני על פה קדוש יאמר דבר זה ובפרט בחומר איסור א"א וחשש ממזרות להתיר ע"פ סברא זו א"א לעלמא הלא בשלמ' בסבר' הראשונה אשר אמר מעל"ת שאין אנו מדקדקים אחר העד איך יודע ואיך הכירו שהוא הוא ושהוא תוך ג' ימים יפה כתב אבל כאן להרכיב שני עדות יחד העדות של כמר אהרן וכמר מענדל בשם הישמעאלים ועדות של כמר מיכל אשר העיד בשם הגוים שראו אותן הרוגים ביום א' וזהו לענ"ד צריך תלמוד דממ"נ אם נאמין לעדות של כמר מיכל שהם אותן היהודים שנהרגו כו' וא"כ אין אנו צריכים לעדות של כמר אהרן וכמר מענדל ואם לא נאמין לעדות של כמר מיכל שהם אותן היהודים ושהכירו אותן הטיב אינו מועיל ג"כ העדות של כמר אהרן וכמר מענדל כי י"ל שאותן שיצאו ביום ו' הלכו לעלמא לחיים ולשלום ואותן שמצאו הרוגים המה אנשים אחרים אשר נהרגו ג' ימים לפני זה וצ"ע לענ"ד:

ומ"ש רום מעל"ת שעדות ר' שמעון עם העדות ר' אליעזר היה בפעם א' בלי שום הפסק בודאי סברתו נכונה בזה אבל המעשה שהיה לא כך היה:

ואשר פלפל מעל"ת אם הדיינים הוי דומיא לעדים שנאמנים לומר ולהגיד. הנה לכאורה נראה שהדיינים עדיפים מעדים וכמ"ש הטח"מ סי' כ"ג דשני הדיינים נאמנים לעולם אפי' יש ב' עדים שמכחישים אבל אין הנדון דומה לראי' דהתם איירי בלא שום טעות וגם אין שום כתב ביד בעלי הדינים ומשא"כ אם יש שום כתב ביד בעלי דינים לא מוכח משם שיכולין לומר איזה דבר מה שיסתור דבריהם של כתבם. ואדרבה ראיתי בתשו' מהר"ם מינץ שכתב שאם יש ביד בעלי הדינים פסק של הדיינים והדיין רוצה לפרש את מ"ש בפסקיו ולפי פשוטו של הכתב סובל פי' אחר שאינו יכול לפרש לפי דעתו והביא ראיה ממ"ש בגמ' דמציעא גבי מחלוקת במתיבת' דרקיע' אי בהרת קודם לשער לבן אי לאו קב"ה אומר טהור כו' אבל דברי מעל"ת נכונים שהדיינים לכל הפחות כעדים ובזה ישקוט שאנן עד כי יבא ינון בארע' קדיש' בשלמא נפישא. כ"ד המעתיר ומתחנן בעדו אהובו הנאמן בבריתו הדורש בשלום תורתו ומשנתו כל הימים אנכי עפר ואפר"ים מבית אהרן מווילנא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף