שער אפרים/פז

שער אפרים פז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה פז

כתב הרב בעל המפה בהג"ה בי"ד סי' ק"ד סעיף א' וז"ל ודוקא בשרץ יש לחוש אם נשאר שם כו' אבל בשאר איסורים אין לחוש עכ"ל ע"ש ודבריו המה תמוהים מאד דהלא אפי' באיסור דאורייתא ממש שנתערבה כשאינו מכיר האיסור נתבטל אם יש ששים נגדו וא"כ למה השרץ אינו בטל וגם קשה על הטור שם שכתב שאם אינו יכול לבררו הכל אסור כו' וזהו תימא דהלא אפילו חתיכת חזיר וחלב בטל בששים ומותר לאכול הכל כשאינו מכיר האיסור ודין זה הוציא הטור מדברי רש"י בע"א גבי ההוא אימרטוטי כו' ופרש"י ושרץ אסורו בכעדשה כטומאתו כו' ומתוך זה למד הטור דשרץ אינו בטל וכמו שהקשו הר"ן והרשב"א על פירש"י דמ"ש שרץ דהלא אפי' בריה כשנתרסקה בטלה וראיתי להרב בעל המפה בספרו ת"ח סי' פ"ה שכתב הטעם הואיל ואסורו כטומאתו בכעדשה הוי בריה וזהו דוחק דא"כ גם בכזית של נבלה נאמר דהוי בריה ואינה בטילה. וביותר תמוה דברי הרשב"א בת"הא דף ק"י ע"ב שכתב פירש"י דשרץ איסורו כטומאתו ואינה בטלה ואח"כ כתב לאו דוקא בשרץ שאפי' בשאר אסורים יש לחוש לפחות מכזית דחצי שיעור אסור מדאורייתא ואינה בטלה כו' ע"ש (הג"ה ועיין בטורי זהב בסי' ק"ד שמאריך בזה) והנה דבריו תמוהים דהלא כל איסורים שבתורה בטלים בששים אפילו איסור דאורייתא ממש:

הנה דברי הרשב"א נלע"ד לישב דהרשב"א קאי אמ"ש בגמרא דע"ז דף ס"ח ההוא עכבר' דנפל לחבית' דשיכרא כו' ולהמעיין שם מוכח שכל הסוגיא דגמרא שם איירי באין ששים נגד השרץ דאמרי' שם אסריה רב לההוא שיכרא לימא קסבר רב נו"ט לפגם אסור וכתב הרשב"א שם בת"הא ובשלא היה בשכר ס' לבטל טעם העכבר ואמר רב ששת כו' והכא כיון דמאיס אפילו נ"ט לפגם והיינו באין ס' דביש ס' אפי' נ"ט לשבח בטל וכן הוא כל הסוגיא שם עד ואמר רבא הלכתא נטל"פ מותר ואינו צריך ס' כו' ועל זה קאי אבעיא להו נפל לגו חלא מאי ופי' באין שם ששים ומבעי' ליה אי נ"ט לשבח ואסור או נ"ט לפגם ומותר וא"צ ס' ואמרי' שם עובדא הוי בי רב כהנא ואסיר והיינו כשאין שם ס' וע"ז השיב לו ההוא אמרטוטי מרטט ולכן אוסר רב כהנא והיינו באין שם ס' וז"ש רש"י דשרץ איסורו כטומאתו כעדשה וא"כ שמא יפגע בממשו של איסור כי אף שטעם השרץ שהוא לפגם בטל וא"צ ס' מ"מ השרץ עצמו אינו בטל אף שהוא לפגם עד ס' ועל זה כתב הרשב"א דלאו דוקא בשרץ דגם בשאר אסורים אינו בטל ור"ל כשאין שם ס' דחצי שיעור אסור מן התורה משא"כ ביש ס' נגד חתיכת השרץ סבר הרשב"א דגם שרץ בטל וזהו נגד ההג"ה של הרב בעל המפה הנז'. כל זה נראה לישב דברי הרשב"א הנז' אמנם הטור שכתב דבאינו יכול לבררו הכל אסור למד בגמ' ההוא אמרטוטי כו' ר"ל דפליג ארב הלל דאמר רב כהנא אסר לא באין שם ס' אלא אפילו ביש שם ס' אסר רב כהנא לפי שאמרטוטי מרטט היה ולא היה יכול לברר השרץ ושרץ אסורו כטומאתו כעדשה ואינו בטל ולכן כתב דכשאינו יכול לבררו שהכל אסור לפי שפי' ההוא ארמטוטי כו' לא כמו שפי' הרשב"א אבל זהו תמוה כמ"ש לעיל דגם באיסור דאורייתא בטל ועיין באו"ה כלל ל"ב:

וראיתי בתשובת הרשב"א סי' תקי"ב וז"ל ומה ששאלת באיברין בין של שרצים אם יש להם ביטול והשיב שיש להם ביטול ע"ש באריכות ולפי מ"ש בספרו הנז' דאפי' בשר בלא אבר אינו בטל גם בשאר אסורים סותר דבריו מ"ש בתשו' הנז' אמנם יש לחלק כי מ"ש בתשוב' איירי ביש שם ס' נגד האבר ובספרו איירי באין שם ס' ואינו בטל אף בחצי שיעור דאסור מה"ת:

ורציתי לישב דברי הרב בעל המפה בהג"ה הנז' דמ"ש דוקא בשרץ אינו בטל היינו לפי שאמרי' במעילה פ' קדשי המזבח דאבר של שרץ אף בפחות מכעדשה לוקי' עליו וגמ' זו הביאו הרשב"א דף ק"י ולכן כתב הרב בעל המפה דאינו בטל ג"כ דשמא יפגע באבר אפילו פחות מכעדשה משא"כ בשאר איסור אבל זהו דוחק כד מעיינת באו"ה שם וצ"ע. ומרן הב"י סי' ק' מביא בשם הירושלמי הורה ר' יוסי בעכבר שבטל באלף ופירשו שם דהיינו שרץ עכבר א"כ משמע שהשרץ בטל מכ"ש חתיכה אבל אין משם ראי' דבלאו הכי לא ס"ל כהירושלמי ודו"ק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף