שער אפרים/סא

שער אפרים סא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה סא

ידי הרמותי וחקקתי אותותי ליתן את בריתי לאיש אפרתי הכרתי והפליתי. אחד מאלף מצאתי האלוף התורני המופלא נר ישראל פטיש החזק עמוד הימיני כמוהר"ר אפרים כץ יצ"ו:

את אשר נתעורר מעל"ת שיש להחמיר שלא לכסות דם השחיטה מאווזות שמלעיטין אותן עד אחר בדיקת הושט מהא דכתב הרב בהג"ה ש"ע בי"ד סימן ל"ג דיותר שכיח ריעותא דתחיבת קוץ מחמת הלעטה מסרכות הריאה בבהמה וחיה ואם בחיה דאין הסרכות מצויות כל כך כדמסיק בהג"ה סימן ל"ט פסקו הפוסקים בסימן כ"ח דאין לכסות דם החיה עד אחר בדיקת הריאה אווזו' שמלעיטין דשכיחי בהו טובא ריעות' דתחיבת קוץ לא כ"ש שאין לכסות דמן אלא עד אחר בדיקת הושט זהו תורף דברי מעל"ת בשינוי לשון קצת:

הנה צד חומרא זו יש לה מקום ורוח אלקים בקרב מעל"ת על התעוררת הזה אף ע"ג דיש לחלק קצת בין אווזות לחיות דשאני חיות דבכולן יש חשש ריעותא דסרכות משא"כ באווזות דליכא חשש דתחיבת קוץ אלא באותן שמלעיטין אבל לא באותן שאין מלעיטין ואפשר שלא רצו לחלק בין האווזות קצתן לכסות וקצתן שלא לכסות וסמכו ארובן שאין בהן ריעותא ומכסין דם שחיטת כולן מ"מ האמת יורה דרכו שאין חילוק זה מספיק שלא להשהות הכיסוי היכא דידוע הוא שאווזא היא שהלעיטו אותה כיון דאפשר בכיסוי אחר בדיקת הושט ויש תקנה בעיר לבדוק הושט:

אמנם נראה לדינא שאין להחמיר בכך גבי אווזות אע"ג דשכיחי בהו טובא ריעותא דתחיבת קוץ משום דאיכא למיחש לתקלה שלא יכסה כלל אח"כ אפי' כשתמצא כשירה ושאני חיה אע"פ דאין הסרכות מצויות כ"כ כמו בבהמה אפילו הכי החמירו שלא לכסות עד אחר בדיקת הריאה משום דלא אתי לידי תקלה שלא יכסה כלל אח"כ כשתמצא כשירה משום דאותו שוחט עצמו ששחט החיה הוא בודק אותה אח"כ ואין הטבח רשאי לפתוח החצר הכבד בלא שוחט ההוא ואז מיד כשימצא השוחט שהחיה היא כשירה יכסה דם שחיטתה ולא אתי לידי תקלה שלא יכסנה אבל באווזות שאין השוחט עצמו בודק את הושט אלא מביאין את הושטין לביתם ורואים אם יש בהם ריעותא אז מראין להחכם ואיכא למיחש היכא שלא ימצא ריעותא או היכא שימצאו ריעותא אלא שהחכם יכשירנה לא יהיו נזהרים להודיע להשוחט שיהא מכסה דמה ולא יבא לידי כיסוי כלל לכך מוטב לסמוך ארובא ולכסות מיד. דומיא דברכת שחיטה שמברכין מיד ולא החמירו שלא לברך עד אחר הבדיקה כמו שהחמירו בכיסוי משום דלא אפשר הוא כיון שהברכה צריכה עובר לעשיית' וסמכינן ארובא ומברכין על השחיטה מיד הכי נמי באווזות הלעוטות כיון שיש לחוש לתקלה שלא יבא לידי כיסוי כלל סמכינן ארובא ומכסין מיד דהוי בלא אפשר כיון שיש לחוש לתקלה שלא יבא לידי כיסוי כלל כדפי' וזהו נכון. ועוד נראה לחלק בין ריעותא דתחיבת קוץ באווזא ממלעיטין ובין ריעותא דסרכות בחיה דבאווזות אף ע"ג דשכיחי בהו טובא ריעותא דתחיבת הקוץ ע"י הלעטה מ"מ לא שכיחי כ"כ דמיטרפי בהו משא"כ בחיות דשכיחי בהו ריעותא דסרכות אע"ג דלא שכיחי בהו הכ כמו בבהמה מ"מ שכיחי בהו ריעותא דסרכות כו':

[הג"ה מבן הרב המחבר ז"ל וזאת ליהודה ויאמר. באשר שהתשובה של הרב הגאון הנז' כבר נדפסה בספרו צמח צדק כאשר ראיתיה פה עה"ק ירושלים תו"בב לא רציתי להעתיק' כאן עד גמירא וע"ש בסי' קט"ו. ולע"ד נראה ליתן טעם לשבח בשאלה ששאל א"א מ"ו הגאון זצ"ל על שמכסין דם האווזות קודם בדיקת הושט לפי מאי דכתב הרב בעל המפה בסי' ל"ג סעיף ט' באותן המקומות שמלעיטין האווזות יש תקנה לבדוק אחר נקיבת הושט כו' ונהגו להקל בישב קוץ בושט כו' ויש לדקדק בזה הרבה כי הוא איסור דאורייתא ויותר טוב שלא לבדוק כלל ולסמוך ארובא מלבדוק ולהקל במקום דאיכא ריעותא עכ"ל ועיין בהרב ש"ך שם ס"ק כ"ג ע"ש א"כ לפ"ז כבר אנו מוזהרים ועומדים שלא לבדוק אותן אווזות הלעוטות אפי' במקום שיש תקנה בעיר מטעם דזהו חומרא דאתי לידי קולא בדין ישב לו קוץ בושט אם אינו נקוב משני צדדים וגם אין קורט דם מבחוץ שנוהגים להקל באיסור דאורייתא וה"ה בכיסוי דם לא הצריכו שיכסה הדם אחר שיבדוק הושט מטעם זה כי לפעמים ימצא קוץ בושט כו' ואין קורט דם בחוץ ובזה נוהגים באותו מקום להקל וכשר לפי מנהגם ויכסו אז בברכה וזהו מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידים וכמ"ש הרב בעל המפה ויותר טוב שלא לבדוק כלל מלבדוק ולהקל וא"כ לפ"ז איך נקום ונגזר לכתחלה על אותן האווזות הלעוטות שלא לכסות דמן עד אחר בדיקת הושט כי על הראשונות אנו מצטערים אלא שנבא להוסיף עליהן ועל זה וכיוצא בו נאמר הנח לישראל מוטב שיהיו שוגגין כו' כי בזה יעשו ג"כ ברכה לבטלה על הכיסוי לכן סמכינן ארובא וכמ"ש הרב בעל המפה שם בסי' ל"ג ע"ש ומשא"כ בסרכות הריאה וכמש וק"ל והוא ברור לענ"ד:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף