שער אפרים/לו
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה לו
אי שרי לנגן ולהכות בחש"מ על כלי זמר בנבל וכינור ושאר כלי זמרים דהא גזירה שמא יתקן כלי שיר וגם באמת מתקנים כשנקרע נימא מן הכלי שיר:
תשובה לכאורה יש להביא ראיה ממה דאמרי' בגמ' דסוכה פ' החליל וז"ל החליל ששה ושבעה כו' לפי שאינו דוחה לא את השבת ולא את הי"ט ומשמע לאפוקי חש"מ דוחה והיינו דוקא חליל של בית השואבה שהוא שמחה של מצוה לאפוקי אותן שמנגנים בכלי זמר לא משום שמחה של מצוה עושי' ואסור אף שי"ל דהתם שמכין על כלי זמר הוא לצורך שמחת נשואין ואז הוא מצוה אבל ז"א שהרי אסור לעשות שמחת נשואין בחש"מ מטעם דאין מערבין שמחה בשמחה וא"ת שמחת יו"ט נמי שמחה של מצוה הוא אבל ז"א שהרי כתבו התוס' שם בריש הפ' הלא זהו רק גזירה שמא יתקן כלי שיר ואין שבות במקדש שתירצו לפי ששמחת בית השואבה הוא שמחה יתירה וע"ש וא"כ ה"ה אותן שמכין על כלי זמר בחש"מ עבור שמחת יו"ט נקרא ג"כ שמח' יתירה ואסור ודו"ק:
[הג"ה מבן הרב המחבר ז"ל וזאת ליהודה ויאמר. לפום ריהט' נלע"ד לכאורה להביא ראי' להתיר ממשנה דמשילין דף ל"ו ואלו הן משום שבות כו' לא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין כו'. כל אלו ביו"ט אמרו ק"ו בשבת כו' ובגמ' מפרש לא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין גזירה שמא יתקן כלי שיר ע"ש הרי נשמע דדוקא ביו"ט אסור לטפח ולספק ולרקד מכח הגזירה שמא יתקן כלי שיר אבל בחש"מ מותר ולא גזרי' שמא יתקן כלי שיר דאלת"ה למה אמרו על יו"ט שאסור יאמרו רבותא טפי שבחש"מ אין מטפחין כו' וק"ו ביום טוב אלא ודאי בחש"מ מותר וכ"כ הריב"ש בתשו' הביאו המאור הקדוש מרן הב"י ז"ל בספרו הארוך והקצר בסי' תקמ"ו וז"ל ומותר לעשות ריקודין ומחולות (בחול של מועד) ולעשות סעודת הארוס כו' ע"ש:
וגדולה מזו כתבו התוס' בר"פ המביא כדי יין וז"ל תנן אין מטפחין ואין מרקדין פירש"י שמא יתקן כלי שיר ומיהו לדידן שרי דדוקא בימיהם שהיו בקיאים לעשות כלי שירים שייך למיגזר אבל לדידן אין אנו בקיאים לעשות כלי שירים ולא שייך למיגזר עכ"ל התוס' ועיין בא"ח סי' של"ט ואם ביום טוב התירו מטעם דלא שייך למיגזר שמא יתקן כלי שיר ק"ו בחש"מ דקיל דלא גזרי' שמא כלי שיר:
אמנם מכל זה אינו ראיה לנ"ד שהרי מ"ש בגמר' אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין היינו בלא כלי שיר אלא ביד ובכף וברגל וכמו שפירש"י שם בהדי' ואם כן נראים הדברים להיפך וק"ו הוא ומה התם שאין כלי שיר בידו אלא מטפח ומספק ביד גזרו שמא יתקן כלי שיר ואסור עאכ"ו שלא ינגן ויכה על כלי זמר דהרי שור שחוט לפניו שבודאי גזרינן שמא יתקן כלי שיר ומ"ש התוס' ומיהו לדידן שרי דדוקא בימיהם שהיו בקיאים לעשות כלי שירים כו' היינו גם כן כמו שכתבתי לעיל שכל זה איירי בלא כלי שיר שרי לדידן לספק ולטפח ולרקד מטעם שאין אנו בקיאים לעשות כלי שיר וזהו שמדוקדק בלשון התוס' שאין אנו בקיאים לעשות ולא אמרו לתקן כי הם מפרשים מ"ש בגמר' שמא יתקן כלי שיר היינו לעשות כי בדבר שכבר עשוי ונשבר שייך לשון יתקן ומה שאין כן שם בגמ' לא שייך לומר שמא יתקן כלי שיר שהרי אין להם כלי שיר רק ביד ובכף וברגל משוררי' ולכן כתבו התוס' לשון לעשות ר"ל מאחר שבימיהם היו בקיאים לעשות כלי שיר מחדש גזר שמא יעשה וינגן גם כן בכלי שיר ומשא"כ לדידן דאין אנו בקיאים לעשות מחדש כלי שיר לא גזרינן אלא גזרינן שמא יתקן את אשר כבר עשהו לכן אין לו היתר אלא ע"י עכו"ם גם מ"ש הרי"בש בתשו' הנ"ל ומותר לעשות ריקודין ומחולות בחש"מ איירי גם כן בלא כלי זמר אלא ביד וברגל וכמו שכתבתי לעיל אבל בכלי זמר נראה שאסור:]
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |