שער אפרים/לה
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה לה
צ"ע לדינא דמאי דאמרי' דכל הפסולין גבי אתרוג או ביום ראשון או ביום שני דנוטלין ולא מברכין אי אמרי' דלברך עליו שהחיינו מ"מ ממ"נ אי כשר לגבי אתרוג הוא מברך שהחיינו על מצות נטילה אי הוא אתרוג פסול מכל מקום מברך שהחיינו על גמר הפירי דהיינו על פרי המתחדש משנה לשנה ואין לומר דאין מברכין אלא על אכילה הלא פשוט הוא בהרמב"ם ובטור ובש"ע סי' רכ"ה דמברכין על הראיה ואין לומר דזהו עדיין לא נגמר פריו ופסק הכלבו והרשב"א הביאו בסי' הנז' דאין מברכין אלא על גמר ברייתו דהלא זה לא נקרא בוסר דשעורו כפול הלבן ואתרוג הבוסר פסול גם לגבי ברכה (ועיין בתשו' הרב אלשיך) אבל יש להוכיח מתשו' הרש"ל סי' ח' במעשה שאירע בק"ק אוסטרא שלא היה להם הדס ואפ"ה צוה לברך שהחיינו אחר כך ביום שני על ד' מינים ולא בי"ט ראשון על ג' מינים דמ"מ הי' ראוי לברך על הפרי אתרוג שהחיינו על חידוש הפירי כו' ע"ש. אם כן מוכח מזה דאין לברך על חדוש הפרי והטעם אפשר לפי שבשלמא כשמברכין על חידוש המצוה א"כ כל הקהל שוים שמברכים כאחד משא"כ כשמברכי' על חידוש הפרי אינו מילתא דפסיקא דלפעמים קצת מן הצבור ברכו על חידוש הפרי בשעת ראי' וא"כ איך יברכו על הפרי שהחיינו בסתמא ולפ"ז יש גם כן לדחות דא"כ כשיודעים שבירכו כל הקהל שהחיינו על חידוש הפרי אבל י"ל טעם אחר דשהחיינו שברכו בב"ה אינו אלא על חידוש המצוה ולא על הפרי ואם כן כשישמעו שברכו שהחיינו סתם יהיו סבורים דכשר לנטיל' ואין לומר ג"כ דתלוי בראיה ראשונה שהחיינו על הפרי הלא קיי"ל כהאגור הביאו בסי' הנזכר דאף מי שלא בירך בשעת ראיה ראשונה מכל מקום יברך בשעת ראיה שניה ובכן צ"ע לדינא. (ע"כ מצאתי):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |