שער אפרים/טו
|
< הקודם · הבא > |
- שאלה טו
כתב הרב הב"י בטא"ח סי' שכ"ג אבל אסור להטביל כלי חדש כו' עד ולהלכה כיון דלהרי"ף והרמב"ם משמע דשרי להטביל כלים חדשים בי"ט הכי נקטינן כו' עכ"ל הב"י וה"ה מהרש"ל כתב ביש"ש בגמ' דביצה בפ' יו"ט סי' י"ט וז"ל וטעה בזה (הב"י) טעות גדול דהא כתב הרמב"ם להדיא בפ' כ"ג דהל' שבת דאין מטבילין כלים בשבת משום דמחזי כמתקן ולפ"ז אפילו כלים חדשים נמי אסורים עכ"ל ה"ה הרש"ל שם ועיין שם מה שכתב באריכות:
ונפלאתי מאד על ה"ה מהרש"ל שמחשב להב"י כטועה וכבודו במקומו מונח ולענד"ן דדברי הב"י נכונים ואוסיף להפליא על הרש"ל ממה שכתב בהל' שבת כתב הרמב"ם ז"ל הטעם משום דמחזי כמתקן ולפ"ז אפילו כלים חדשים נמי אסורים הן אמת שכדבריו כן הוא בזה שאפילו כלים חדשים נמי אסורים דמ"ש הרמב"ם בשבת דאסור להטביל משום דמחזי כמתקן זהו לאו מטעמיה דרבא שכתב כאן משום דמחזי כמתקן רק מטעם שמבואר במשנה פ' במה מדליקין דאין מטבילין כלים בספק חשיכה ואין מעשרים את הודאי וטעמייהו משום מתקן וכמ"ש רש"י שם ובזה מודה הרב הב"י דאסור בשבת משום דמחזי כמתקן רק שכוונת הב"י הוא מאחר שהרמב"ם כתב גבי יו"ט הטעם שמא ישהה ולא כתב משום מתקן משמע שסובר דכלים חדשים מותר להטביל ביום טוב ודייק דשם לא שייך הטעם שמא ישהה וכמ"ש למטה אמנם לא עלה על דעת הב"י מעולם שמשמע מדברי הרמב"ם שבשבת מותר להטביל כלים חדשים כי דברי הב"י אינם אלא ביום טוב ולא איירי בשבת ואף שכתב הב"י בשלחנו הטהור דעת המתיר היינו דעת הכלבו או אפשר שסבר דגם אליבא הטעם דמתקן מותר להטביל כלי' חדשי' דשם לא שייך תיקון הואיל והוא מד"ס:
וגם מה שתמה הרש"ל ז"ל על המ"ע שנראה כמסופק בדברי הרמב"ם אם סובר הטעם דמתקן גם בזה נפלאתי מאד שהרי כתב המ"מ בהדיא בפ' כ"ג מהל' שבת דין ח' וז"ל ומותר להטביל במים וכו' ודע שטבילת כלי תשמיש הנקחים מן העכו"ם אסור בשבת משום שהוא כמתקן כלי ואם כן הלא כתב המ"מ בהדיא שבשבת אסור להטביל כלים חדשים מפני שנראה כמתקן כלי ואיך כתב רש"ל שהוא כמסופק כו' ובאמת מה שהוא מסופק היינו גבי יו"ט דוקא דדוקא בשבת אסור משום שנראה כמתקן אבל לא בי"ט משום דהוי כמו אוכל נפש (אע"ג דהרמב"ם סבר דמכשירי אוכל נפש אסור בי"ט כרבנן ולא כר"י בפי"ט ולכן לא חילק בשפוד שנרצף כמו שחלק רש"י בפרק אין צדין אלא דלעולם אסור לתקנו ביום טוב וכמ"ש כל זה בהמ"מ עם כל זה נראה לחלק דדוקא כשעושה מעשה בגוף הכלי אסור משום מתקן אפילו במכשירים אמנם בטבילת הכלי כיון שאינו מעשה בגוף הכלי אם הכלי הוא ממכשירי' אין ראוי לגזור בו משום מתקן ועיין בתשו' ה"ה רלב"ח סי' ט"ו):
ועוד נלעד דדוקא בשבת אסור דלא מצינו היתר משום תיקון כלי אבל ביום טוב דהתירו כמה דברים אפי' מלאכה גמורה ואין בזה תיקון גמור לגזור בו וכמו שמצינו כמה חלוקים בדיני י"ט בענין טבילת כלים בפ"ד מהל' יום טוב בדין י"ז כלי שנטמא בפי"ט אין מטבילין אותו ובדין י"ח כתב כלי שנטמא ביום טוב מטבילין אותו ואם נטמא בולד הטומאה בעי"ט מטבילין אותו ביום טוב ושאר דיני' מחולקים גבי יום טוב לאפוקי גבי שבת סותם הרמב"ם שאסור מכל צד ולא חלק שום חילוק ולכן המ"מ מסופק דוקא גבי יום טוב. גם מה שהקשה על הרא"ש דהלא אם לרב ביבי שרי להטביל כלים חדשים למה לן לאסור משום דרבא ורבה דסתמא דגמ' פסק כרב ביבי י"ל לענין חומרא דאין מטבילין ביום טוב פסק כברייתא אבל להקל לא פסק כברייתא כגון גבי כלים חדשים והברייתא לא איירי בדין זה דטבילת כלים חדשים. וגם מ"ש רש"ל אחר כך דגם אליב' דרב ביבי אסור להטביל כלים חדשים משום שמא ישהה ואתי לידי תקלה ז"א דדוקא גבי טבילת כלים טמאים גזרינן דאתי לידי תקלה אם ישהה הואיל ומותר להשתמש בתוכם חולין ולאו כל אדם אוכל חולין בטהרה וכמ"ש התוס' שם ד"ה כלי שנטמא באב הטומאה כו' לכן גזרינן שבא יבא לידי תקלה ובכ"ח אף שישהא אין כאן איסור ואם כן איך יעלה על הדעת שיאסור טבילת כלים חדשים משום שמא ישהה ואף אם נאמר דשמא ישהא אסור גם כן משום שמכוין מלאכתו בי"ט וכמ"ש הר"ן) חדא דמכל מקום דברי הרש"ל תמוהים דהוא כתב מטעם תקלה ועוד אף אם נאמר שיכוין מלאכתו במועד לא שייך גבי טבילת כלים חדשים וכמ"ש ה"ה הרלב"ח בתשו' הנז' דדוקא בכלים שהם ביד ישראל דכיון שנטמאו במקרה אפשר שלא יחוש אליהן להטבילם מיד וישהא אותן עד י"ט מה שאין כן בכלים הנלקחים העכו"ם כיון שישראל יודע שהוא אסור להשתמש בהם קודם טבילה ומיד כשלוקחם מטבילן וליכא למיחש שמא ישהא. וגם לפי החילוק שכתבתי לפני זה הוא גם כן נכון דדוקא גבי כלים טמאים חיישינן שמא ישהה לפי שמ"מ מותר להשתמש בו קצת דברים כגון חולין ושאר דברים טמאים רק שבי"ט צריך לטהר עצמו יטבילו ביום טוב מה שאין כן גבי כלים חדשים אסור להשתמש בו כנ"ל:
וגם מש רש"ל עוד וזה לשונו ותדע דמשום הכי אמר תניא כוותיה דרב ביבי כו' שהרי בגמ' פריך אטעמ' דרבא דאמר משום מתקן כו' עד והשתא אי נאמרה הלכה כרב ביבי ובטלו כל הני טעמא אחריני אם כן אפילו תאמר דרבא הדר ביה לשם אנו לא מהדר ביה (ולמה פסק הרי"ף מגמע ופולט) עד כאן לשונו ע"ש:
ולפי מ"ש לעיל אין מקום לקושיתו דודאי גבי י"ט פסק כרב ביבי ולא כרבא משום גבי יום טוב לא שייך תיקון וכמו שכתבתי לעיל מה שאין כן בשבת פסק כרבא דהיינו כמתניתין דבמה מדליקין דאין מטבילין כלים בשבת והטעם משום מתקן וכמ"ש הרמב"ם גבי שבת ואם כן קשה אפילו אדם נמי ומשני משום דנראה כמיקר כו' ומסיק דרבא הדר ביה ולכן פסק גבי שבת דמגמע ופולט וזה ברור וע' ברי"ו נתיב ד' ח"א ועיין בתשו' הרלב"ח סי' ט"ז הנז' והנלע"ד כתבתי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |