שערי תשובה/ד/ב
|
< הקודם · הבא > |
ב) והענין הזה התברר עוד ממה שכתוב בתורה (ויקרא ד כז) ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשותה אחת ממצוות ה' אשר לא תעשינה ואשם או הודע אליו חטאתו אשר חטא וגו', ואמרו רז"ל כי החטאת תבא על השגגה בדבר שחייבין על זדונו כרת, ומפני עון הכרת כי רב הוא לא תשלם כפרת החוטא בו גם השגגה עד שיביא חטאת, ואע"פ שהתודה על חטאו, כי מבלתי הוידוי והתשובה לא יתכפר עונו בקרבן החטאת, שנאמר (משלי כא כז) זבח רשעים תועבה, ואחרי הוידוי והקרבן יכופר עונו כמו שנאמר (ויקרא ד לא) וכפר עליו הכהן ונסלח לו, והתבונן מזה אם השוגג בלתי טהור הוא אחרי התשובה עד שיביא קרבן מה עז עונש המזיד, אכן יתכפר עונו ביסורין כמו שנאמר (איוב לג יט) והוכה במכאוב על משכבו וגו' יעתר אל אלוה וירצהו, ונאמר (משלי ג יב) כי את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה, ויש עצה ותקנה לחוטא במעשים טובים להגן עליו מן המכאובים כאשר יתבאר.