שערי תשובה/ד/א
|
בחילוקי הכפרה
א) כדרך שיש לגוף חולי ומדוה כן יש לנפש, ומדוה הנפש וחליה מדותיה הרעות וחטאיה, ובשוב רשע מדרכו הרעה ירפא השם יתברך חולי הנפש החוטאת, כמו שנאמר (תהילים מא ה) ה' חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך, ונאמר (ישעיה ו י) ושב ורפא לו, ועל דרך שימצא פעמים בתחלואי הגוף שהקל החולי מעליו ועלתה ארוכת רוב המדוה ועוד לא ינקה הגוף ממנו זולתי במשתה המשקים המרים ועוד שיסבול הצער בעינוי נפשו מכל מאכל תאוה, כן יש נפש חולה מעון רב ואע"פ שנרפא רוב החולי וסר מרבית חלקי העונש אחרי התשובה, ושב השם יתברך מחרון אפו, לא תנקה הנפש עדנה מן החולי ולא נרצה עונה עד אשר יווסר החוטא בייסורים והוכח במכאוב ותקראנה אותו רעות וצרות, כענין שנאמר (בראשית ד יג) גדול עוני מנשוא הן גרשת אותי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מוצאי יהרגני, ועל ידי התשובה נסלח רוב עונו וסר עיקר העונש ונמלט מן המות, כמו שנאמר (שם פסוק טו) וישם ה' לקין אות לבלתי הכות אותו כל מוצאו, ונשאר עליו עונש הגלות כמו שנאמר (שם פסוק ט) וישב בארץ נוד.