שערי תשובה/אורח חיים/תקס

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שערי תשובה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקס

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) בש"ע אלא טח ביתו כו'. ועיין בא"ר שכתב דלפי מ"ש בסי' א' בשם לקוטי מהרי"ל דבית נקרא חדר אפשר דהכא צריך להניח לכל חדר וחדר ע"ש אך בשאילת יעב"ץ סי' קס"ט כ' באמה על אמה פ"א סגי לכל חדרי הבית אף על פי שיש לו חדרים רבים וסמך לדבר מחזיק בנכסי הגר ע"ש. ומכל מקום כשהוספתי לעצמי חדר נאה לשם מצות סוכה הנחתי כנגד הפתח איזה טפחים בלתי מסויד בסיד לבן כדרך שעושים לכתלים ע"ג הסיד שטחין אותו בו ואפשר שאף בבונה בית מחדש סגי כשמניח מקום פנוי מבלי סיוד לפי שמקומו ניכר היטב וכמדומה שכך פשט המנהג להקל בכך ומכ"ש בחדר זה והקלתי בו עוד שלא להקפיד על מדת אמה דחומרא סגי וכמ"ש בש"ע אפי' דבר מועט דיו ע"ש גם כתב דאפילו אינו בונה רק חדר א' רק שיהיה ראוי לדירת כבוד צריך לשייר ע"ש, ועיין בפ"מ דמסתבר דאמה על אמה היינו מרובע ולא ארוך וקטון וע"ש מ"ש כנגד הפתח משמע נוכח פתח וכן משמע מהלבוש כדי שיראה בהכנסה כו' וקצת עושין סמוך לפתח כו' ע"ש ובמשבצות זהב שכתב דאף דמלת נגד פירושו על הרוב מול ונוכח. מכל מקום לפעמים פירושו נגד כו', ולפע"ד לשון מקרא לחוד ולשון חכמים לחוד ובכל דוכתא בלשון הש"ס נגד היינו נוכח ובפרט דמסתברא טעמא כדי שיראה מיד שנכנס בפתח ויש מניחים פנוים למעלה מן הפתח בגובה ואז אינו נראה כלל לנכנס ואפשר כדי שיתראה תמיד לפני בעה"ב היושב בפנים שעל הרוב הוא יושב אצל הקיר אשר נוכח פתח הבית וצ"ע אך בדורות אלו יצאו להקל והקילו וחזרו והקילו עד שכמעט נשכח מלב ואין על מה להשען וכן כמה דינים כיוצא בעו"ה יצאו מה שיצאו ועיין לעיל סי' תקנ"ד סעיף י"ז בהג"ה וצ"ע:

(ב) בחזקתה, עבה"ט ועיין פ"מ שהדר בשכירות בית נכרי אם מסייד בכל שנה לעצמו או תולה בגדי רקמה יש לו' שצריך לשייר ע"ש:

(ג) (בש"ע סעיף ב') שנהגו לשבור כוס כו' וכתב בא"ר בשם מי"ט שזהו הטעם שמשברין קדירה בכתיבת התנאי' ועיין במשבצות שהוא כדי להבהיל ולזכור שאין השמחה במלואה בזה"ז ועיין באבן השוהם סי' נ"א דיש לשבר תחת החופה כוס זכוכית דוקא וכן בצפנת פענח למהרי"ט כתב שהוא רמז ע"ש, ומקור הדברים מברכות פרק אין עומדין בהלולא דמר ברי' דרבינא דתבר זיגותא חיוורתא קמייהו ואעציבו וכתבו התוס' מכאן נהגו לשבר כוס כו' ע"ש:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף