שערי תשובה/אורח חיים/תמו
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ויבערנו. עבה"ט ועיין בשו"ת נודע ביהודה (מהדורה תניינא סי' ס"א) שמוכיח דגם בתוך הפסח שייך עשה דתשביתו הלכך אע"פ שביטל יש מצות עשה דרבנן וצריך לברך ע"ש ומ"ש לעיל ר"ס תמ"ג:
(ב) כלי. עבה"ט ועיין במקום שמואל (סי' ך"ו) מ"ש בזה על דברי הרמב"ם וה"ה והכ"מ פ"ג מהל' חמץ וע' בשו"ת ב"ח (סי' קכ"ד) דהא דאמרינן כשנתחמץ בפסח אינו בכלל הביטול ומותר לשרפו אפי' בי"ט היינו משום דנוסח כל חמירא אינו במשמע רק מה שנתחמץ כבר אבל אם ביטל בפי' גם כל החמץ שיתחמץ ויבא לרשותו אח"כ שוב אינו עובר עליו ד"ת וא"כ אף קמח שנתחמץ אינו רשאי לשרפו בי"ט. וע"ש דין תרנגולת שנמצא בו חטה ומבואר לקמן סי' תמ"ז וסי' תס"ז:
(ג) כחוה"מ. עבה"ט וכתב בשו"ת שאגת אריה וקול שחל באחד שאחר הפסח מצא בתיבתו חמץ שקורין לעקוך ואינו יודע אם הונח שם קודם פסח או אחר פסח כי שכח אם בדק שם אם לאו והמעשה היה ך' אייר וכתב שאף אם הוא מעופש הרבה מ"מ בזה שהוא ד' שבועות אחר הפסח י"ל שנתעפש אח"כ דמסתמא בדק בשעת בדיקה כל מקומות שמכניסין בו חמץ ודמי למה דאמרינן שוקי ירושלם כו' וגם דספק דרבנן הוא ולקולא:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |