שערי תשובה/אורח חיים/רו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


שערי תשובה TriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) (•) בש"ע סעיף א' בירך על פירות האילן בפה"א יצא כו' וע' בראשון לציון שכ' דיברך שהכל דלא קי"ל כר"י אלא דיעבד ובבר"י כ' דבפה"א עדיף דמבוררת טפי וע' בשאגת אריה סי' כ"ג שנשא ונתן אם ראוי לירא שמים לחוש לכתחלה לנוסחת ספרים ישנים שברמב"ם שפוסק לא יצא ונ"מ אם נסתפק אם יברך בפה"ע או בפה"א לא יברך בפה"א מספק והעלה דעיקר הנוסח שברמב"ם כמ"ש הכ"מ דיצא וגם הביא ראיה מהא דאמר עולא מחלוקת בברכותיהם שוות כו' דעולא ס"ל כר"י דיצא ע"ש: בש"ע סעיף ב' ונתכוין לפטור בפה"ע יצא ע' מג"א שהראה מקום לסי' רי"א דלכתחלה אין לעשות כן וכ"כ בעט"ז ע"ש:
(א) לא יצא. עבה"ט וע' ביד אפרים מ"ש על דברי אה"ע שלענין אם אין עיקר הפרי אין ראי' מקפריסין רק לענין לא נגמר הפרי שפיר יש ראיה מבוסר וכן בא"ר לא כ' רק לענין גמר הפרי ע"ש וע' בבר"י שדחה גם הראיה זו מבוסר דמ"מ יותר צודקת ברכת בפה"א דבפה"ע משמעותו שזה עיקר הפרי אבל מכל מקום בדיעבד אף בפה"ע יצא. ומ"ש בפנים מאירות סי' נ"ח דבבוסר ודכוותיה יברך בפה"ע לצאת ידי הרמב"ם ז"א דהנוסחא הנכונה ברמב"ם כמ"ש הכ"מ דבירך בפה"א על פה"ע יצא ע"ש וע"ש בפמ"א שאם על פירות האדמה שטובים מבושלים יותר מחיים שדינן לברך שהבל אם בירך בפה"א יצא בדיעבד ע"ש ופשוט דה"ה איפכא ואותן שחיין טובים ממבושלין ובירך לאחר הבישול בפה"א יצא ונראה שאם נסתפק אם פרי זו טובה חייה ממבושלת או איפכא יש לברך בפה"א בין קודם הבישול או אח"כ כיון דבדיעבד יצא ואע"ג שגם בשהכל בדיעבד יצא מ"מ בפה"א מבוררת טפי כמ"ש לעיל בשם הבר"י ומ"ש בס"ס ר"ד במסופק ברכתו שהכל היינו במסופק בענין שאם יברך בפה"א או בפה"ע לא יצא אף בדיעבד אבל בכה"ג בפה"א עדיף כיון שבדיעבד יצא וע' בט"ז שכ' דלמה נקט בש"ע שהיה לפניו שאפילו היה דעתו עליו הדין כן כדלקמן סעיף ה' ובשאגת אריה סי' כ"ז כ' שהפריז על מדותיו דהתם הברכות שוות בפה"ע אך גם באם היה לפניו נראה מדש"י ותוס' דאין ברכת צנון פוטר את הזית ומפיק להלכה כדברי רש"י דלא מהני לפטור בבה"ג וצריך לברך על של עץ בפה"ע ע"ש: וע' בר"י שהביא דברי השאגת אריה וכ' ליישב הסוגיא לדעת הש"ע ומסתבר טעמיה כיון דבירך בפה"א על פה"ע בדיעבד יצא א"כ כשבידו פה"א ומתכוין בפרטות לפטור את פה"ע דיצא דגדול כח הכוונה וע"ש שכ' דברי רבינו יונה מורה להדיא כט"ז וכ"כ בפי' בס' כל בו וכ"כ באורחות חיים שהוא דעת הרשב"א וכן דעת מור"מ בד"מ כהש"ע וכן הפר"ח בלקוטים. ונראה שאם היה לפניו אין לחזור ולכרך כדברי הש"ע דספק ברכות להקל ולכתחלה יש לו להיות נמלך שלא לאכול מיד פה"ע דהא אין כאן ברכה לבטלה כיון שעיקר ברכתו על פה"א נתקיימה וכן אם לא היה לפניו ראוי לעשות כן לאפוקי נפשיה מפלוגתא וע' בא"ר מבואר דכוונה בעינן הא סתמא אפילו היו שתיהן לפניו לא פטר בברכת בפה"א את בפה"ע ע"ש שכזה מיושב קושיית הט"ז וכ"פ בפמ"א ח"א סי' נ"ח וכ' שם וכן אם היו לפניו דבר שברכתו שהכל ודבר שברכתו בפה"ע או האדמה וטעה ובירך על שהכל תחלה אין נפטר על עץ או האדמה בלא מתכוון וגדולה מזו דאפי' בדבר שברכותיה' שוות כ' הב"י בשם הרשב"א כו' א"כ אף כשבירך שהכל צריך לחזור ולברך על כל מין ברכה הראויה לו וע' בשו"ת הריב"ש סי' שפ"ד באמצע התשובה שם כ' ומי איכא למימר דמי שלפניו כשר וגבינה שברכותיה' שוות ובירך על הגבינה שיהא צריך לחזור ולברך על הבשר מפני שא"א לאוכלם יחד מחמת איסור כו' ע"ש. ונראה דהיינו במתכוין או אפילו בסתמא כיון שדעתו לאכול גם הבשר אחר קנוח והדחה דאל"כ בלא"ה ה"ל נמלך:

(ב) דבור עבה"ט וע' מ"ש אח"ז בת"ש סי' י"ט סק"ב ומבואר שם דאם שכח ואכל בלא ברכה אין לו לברך בתכ"ד של אכילה וע"ש שהביא מדלעיל סי' קע"ב וצ"ע דהא הרמ"א כ' שם דעיקר שיברך והיינו לאחר בליעת המשקין וא"כ גם בשכח ואכל אפשר דמהני לברך תכ"ד. ונראה שאם יש לפניו עוד מאותו המין יהיה זריז לברך תכ"ד של האכילה שאכל ושוב יאכל אח"כ ממה שלפניו ג"כ וכן גבי משקין דלעיל סי' קע"ב יש לעשות כן וע' במג"א דבין ברכה לאכילה אין לו לשאול שלום אפילו תלמיד לרב ולא דמי לברכת ק"ש ע"ש וה"ה דאינו משיב כיון שיש בזה משום ברכה לבטלה כשמפסיק בדבור וע' בת"ש סי' י"ג דשיחה אפי' מלה אחת שאינה לצורך האכילה שמברך עליו הוי הפסק וצריך ברכה אחרת ע"ש:

(ג) א"צ לברך עבה"ט וע' ת"ש סי' י"ט מ"ק י"ד מ"ש בזה וע"ש ס"ק ל"ג אם הביאו לפניו שלשים אגוזים או תפוחים ודעתו לאכול כולם והוא טועה בדעתו שסובר שצריך לברך על כ"א בפ"ע כשנודע לו האמת א"צ לברך שנית דלא דמי לנמלך שלא היה בדעתו לאכול ונתחדש לו אכילה אבל בזה שלא נתחדש לו כלום למה יברך ע"ש וע' בתשו' מהר"מ גלאנטי והביאו בא"ר ע"ש:

(ד) עליו עבה"ט וע' מ"ש לעיל סי' ר"ב:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף