שלמי נדרים/נדרים/פח/ב
שלמי נדרים 
נדרים פח ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
ע"ב בר"ן ד"ה כיצד משתתפין במבוי מבוי שחצרות פתוחין לתוכו כו' וכל אחת ואחת אוסרת להוציא כלים ששבתו "בבית" למבוי דרך החצר עד שישתתפו כל החצרות במבוי כצ"ל וע' ערובין (דף צא) ונוסח שלפנינו נדפס בטעות:
ד"ה אלא אמר רב אשי כו' כי קתני בשיש לה חצר כו' עכ"ל ע' בתוס' ערובין (דף עט:) ד"ה וע"י אשתו כו' שהקשו אם כן בנו ובתו הקטנים יזכו לאחרים בעירובם כשיש להם בית באותו חצר וכן עבדו ושפחתו הכנענים דהא ודאי יש להם זכי' לענין עירוב כיון שאוסרים כשיש להם חצר או בית כדאמר לעיל דאוסר בעבדים ומתיר בנשים כו' ונראה לר"י דלמסקנא דנדרים אתי כר"י בן בבא דמתיר בעבדים ואוסר בנשים כו' יעויי"ש מדבריהם למדנו שיש במציאות שעבד כנעני הנמכר לישראל יהיה לו חצר שלא יהיה שייך לרבו ושלא נאמר בו יד עבד כיד רבו ומה שקנה עבד קנה רבו. וכגון שהחצר היה לו קודם שנמכר לעבד ומה דאמרינן מה שקנה עבד קנה רבו לא נאמר אלא מה שקנה אחרי נמכר לעבד. אבל מה שקנה מקודם אין לרבו חלק בזה כ"נ לכאורה וע' תוס' קדושין (דף כד.) כתבו שאין יד האשה כיד הבעל כמו שיד העבד כיד רבו ותדע דאלו נתן הבעל מתנה לאשתו קנתה לגמרי ואין הבעל אוכל פירות ואלו אם נתן מתנה לעבדו לא קנה כלל כו' ועוד תדע שאינם שווים כו' ולפ"ז לא משכחת בע"כ שיהיה לו חצר ולא יהיה שייך לרבו אא"כ שהיה קנוי לו החצר קודם שנמכר לעבד דבמה שקנה קודם עבדותו לא נקנה לרבו והיה בעיני דבר זה לפשיטות גם ע"פ סברא. אמנם ראיתי לאחד קדוש מדבר שכתב להיפוך והוא ניהו בעל שעה"מ שכתב בהל' עבדים וזה לשונו וכן יש להוכיח מדבריהם (והוא מדברי התוס' יבמות (דף סו.) ד"ה ועבדים שקנו עבדים כו') דהא דאמרינן מה שקנה עבד קנה רבו לאו דוקא בנכסים שקנה בעודו עבד אלא אפילו בנכסים שהיו לו מקודם שמכר א"ע בעבד אמרינן דקנה רבו מדלא תירצו דמשכחת לה עבדים שקנו עבדים מנכסים שהיו לו מקודם ע"ש וכן היה נראה להביא סייעתא לדבריו מהא דאמרינן בקדושין דעבד אינו נפדה בכסף אליבא דר"מ אלא ע"י אחרים ואם נאמר דהכסף שהיה לעבד קודם שנמכר אין לרבו שייכות זכות בזה משכחת לה שיופדה גם בכסף שלו ובכסף קבלת רבו גרמה לו. מכ"ז נראה כדברי בעל שעה"מ אלא שמדברי התוס' דערובין נראה שיצוייר דיהיה לעבד חצר שיצטרך לערוב ויוכל לקבל הערוב מיד רבו במגו דזכי לנפשי' ואיך יתכן שיהיה חצר לעבד ולרבו אין שייכות בו הלא מה שקנה עבד קנה רבו אם לא שנאמר דהחצר כבר קנה קודם שנמכר לעבד ובכה"ג אין קנוי לרבו ונראה לכאורה סתירה לדברי שע"מ וצריך עיון לע"ע בזה:
ד"ה ונדר אלמנה וגרושה יקום עלי' כיצד כו' דודאי קרא להכי אתא דאי בלא נשאת למה איצטריך קרא דיקום עלי' פשיטא מאן מיפר לה עכ"ל ע' בתוס' כתובות (דף מט.) ד"ה ונדר כו' שהניחו בתימא דשם דרשינן להאי קרא להיכי שמסר האב לשלוחי הבעל ונתאלמנה או נתגרשה בדרך דלא הדרא לבית אבי' ואינו יכול להפר לה עוד דכיון שיצתה מרשות אבי' שעה אחת שוב א"י להפר לה והקשו שם דמנ"ל דרשה דהתם הא איצטריך קרא להך דרשה דהכא דבתר אמירת הנדר אזלינן או בתר חלות הנדר לכל חד כדאית ליה והניחו בתימא וע"ש בהפלאה שיישב קצת וכפי הנראה דתרתי שמעת מינה דבזה הכתוב משמיענו שיש צדדין לומר שיהיה לאלמנה וגרושה הפרה וקמ"ל דלא והיינו שיש צד לומר שהפרת הבעל יועיל לאלמנה דבתר חלות הנדר אזלינן או להיפך וכן יש צד לומר שהפרת האב יועיל היכי דהדרא אליו וקמ"ל דלא וע' במאירי כאן שכ"מ מדבריו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |