שלמי נדרים/נדרים/פט/א
שלמי נדרים 
נדרים פט א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה שלמי נדרים |
דף פט בר"ן ד"ה זה הכלל דקתני גבי אלו נדרים כו' דכיון שמסרה להם שוב אין לאביה רשות בה דהוי לה הך מסירה כנשואין שהבעל מיפר בנדרים שתדור מנשואין ואילך: אבל נדרים שנדרה כבר לא שאין הבעל מיפר בקודמין כו' עכ"ל משמע מדבריו דנדרים שנודרת בעת מסירתה לו הוא מיפר לבדו דהך מסירה הוי כנשואין וכמו דאחר נשואין הוא לבדו מיפר נדרי' שנודרת כן מה שנודרת בעת שהיא מסורה לו קודם כניסתה לחופה כיון שיצתה מרשות האב היא כנשואה להבעל ויכול להפר לה אז לבדו והנדרים שנדרה בעודה ארוסה ואח"כ מסרה האב לו שוב א"י להפר אפילו עם אבי' בשותפות דהמסירה עושה אותה כנשואה ושוב אין לאביה רשות בה והוא לבדו א"י להפר שאין הבעל מיפר בקודמין וע' בטור וב"י סי' רל"ד סעי' ח' שני דעות בזה אם הבעל יכול להפר מה שנדרה בעוד שנמסרה לו קודם כניסתה לחופה ולכאורה על שיטת הר"ן קשה איך יכול להפר קודם כניסתה לחופה דלמא ימצא סמפון ויתבטלו הקדושין וע' בקדושין (דף יא.) בהא דאמרינן שם א"ב קבל מסר והלך דלפי' התוס' שם ניחא אבל לפירש"י שם דבמסר חיישינן למשנה אחרונה שמא ימצא סמפון קשי' ואי הוי אמרינן דהאב והבעל מפירין שניהם הוי ניחא דממ"נ נדרה מופר אם לא ימצא סמפון הפרת הבעל הוי הפרה ואם ימצא סמפון בטלו הקדושין וחוזרת לרשות אביה ויועיל הפרת האב [וגם בזה יש להסתפק לפי מ"ש הר"ן לעיל (דף עד.) ד"ה ור"י חבר דיש זיקה מיהו אין ברירה וכתב שם דאפי' שניהם אינם יכולים להפר דבעינן שיהיה ידוע בשעת הפרה מי המיפר ע"ש] עכ"פ הבעל לחוד איך יכול להפר דלמא ימצא סמפון ויהיה הקידושין בטלים. וראיתי בהפלאה בכתובות (דף מט) שסובר דבאמת ההפרה אינו מועיל רק אחר שתכנס לחופה ולא ימצא בה אז תחול ההפרה למפרע להיות נשואה וחל ההפרה ומסתימת לשון הר"ן והפוסקים לא משמע כן:
בפי' הרא"ש ד"ה זה הכלל דקתני גבי ואלו נדרים כו' ואם נדרה וגרשה והחזירה אין לה הפרה דמרשות האב יצתה ואין הבעל מיפר בקודמין עכ"ל לכאורה אינו מובן אמאי הוצרך לפרש שגרשה והחזירה ולא מפרש כפי' הר"ן שנדרה בעודה ארוסה קודם מסירתה להבעל ואח"כ מסרה האב להבעל או לשלוחיו דמרשות האב יצאה והוא אינו יכול להפר לה והבעל ג"כ א"י להפר לה דהוי הך מסירה כנשואין והנדר היה קודם המסירה בעת האירוסין דהוות ברשות שניהם והבעל אינו מיפר בקודמין בלא שותפתי' דאב וראיתי בס' בית מאיר על אה"ע סי' נ"ז שכתב דמשום דלשון זה הכלל משמע שנאמר בדמיון דנדרה וגירשה והחזירה בו ביום דיוצאת לרשות עצמה שעה אחת בין הנדר לנישואין שניים ובמסר האב אם לא נימא דגירשה והחזירה אינה יוצאת לרשות עצמה אלא מקודם היתה ברשות אב ואח"כ ברשות הבעל ע"ש וע' בכתובות (מט) דבלא חזרה נפקא לן מלזנות בית אביה ולימוד דתנא דבי ר' ישמעאל דנפקא לן מקרא דנדר אלמנה וכו' אתי ללמד להיכא דהדרא לבית אביה דממ"נ אינו יכול להפר כיון שיצתה מרשותו שעה אחת:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |