שלמי נדרים/נדרים/פו/ב
שלמי נדרים 
נדרים פו ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן שיטה מקובצת חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
ע"ב במשנה נדרה אשתו וסבר שנדרה בתו נדרה בנזיר כו' נדרה מתאנים וסבר שנדרה מענבים ה"ז יחזור ויפר ע' בר"ן דה"ה בהקמה שאם הקים בטעות שסבר שאשתו נדרה ונמצא שבתו נדרה דאותו הקמה לאו כלום הוא ולא מהני ולא מידי ובנ"י שעם הלכות הרמב"ן מבואר יותר דהטעם הוא דכי היכי דדרשינן אותה שיפר לשם אותה האשה ה"נ דרשינן בהקמה דכתיב כי החריש לה דוקא הוא וכתב דמה"ט כי היכי דדרשינן לעיל דבעל אינו מיפר לשתי נשיו כאחת דאותה דוקא ולא אותה ואת חברתה ה"נ אינו מקיים לשתי נשיו כאחת ד"לה דכתיב דוקא הוא יעויי"ש וע"ל בר"ן סוף ד' ע"ג. שכתב ג"כ כן ולאיכא מאן דאמר לעיל דהפשיטות הוא דבעל מיפר לשתי נשיו כאחת דאותה לאו דוקא מ"מ בהא דהפר בטעות שסבר שאשתו נדרה ואח"כ נמצא שבתו נדרה ליכא מאן דפליג דלענין זה אותה דוקא דהיינו לענין שידע מי נדרה הוא דוקא ודרשינן אותה שצריך שידע אותה אבל לענין שנדרוש אותה לבדה ולא אותה וחברתה יכול להיות שזה לא דרשינן וכ"כ הר"ן לעיל. ואם היה הטעות במהות הנדר כגון שנדרה בנזיר וסבר שנדרה בקרבן או שנדרה מתאנים וסבר שנדרה מענבים הלימוד הוא מדכתיב והפר את נ"דרה שיכיר הנדר כמ"ש הרא"ש כאן ובס' בנין יחזקאל שיצא לאור מקרוב תמה על מה דאמרינן בגמ' למימרא דיניא אותה דוקא הוא וכו' וכתב ע"ז ותימה אפי' אם אותה דוקא לא ידעינן כ"א טעות גופין אבל מנא לן טעות נדרים הא כמו כן אמרינן לעיל (דף עג.) דאין אדם מיפר לשתי נשים כאחת דכתיב אותה ולא אותה ואת חברתה ובהדיא תנן לעיל כל נדרים שתדורי מכאן כו' והרי הן מופרין ר"א אומר מופר ואף רבנן לא פליגי עלי' אלא משום את שבא לכלל היקם כו' ש"מ דמפירין כמה נדרים בב"א הרי דלא ילפינן שני נדרים משני גופין עכ"ל ותמה אני על תמיהתו שלא ראה דברי הרא"ש בכאן שמפרש להדי' דטעות נדר ילפינן מדכתיב והפר את נדרה דמשמע שיכיר הנדר והגמ' אינו מדמה כלל טעות נדרים לטעות גופין ולכל אחד יש לימוד בפ"ע. גם מ"ש שם עוד בדבור הסמוך להקשות על הגמ' כיון דאותה דוקא א"כ כמו כן נאמר בסוטה דאם היה לפני הכהן שתי סוטות רחל ולאה והשקה אחת מהן וכסבור שהיא רחל והנה היא לאה לא יהיה השקאתו השקאה כו' ותירץ כיון דנתכוון עכ"פ לגוף זה אלא שטעה בשמה משא"כ כאן לא נתכוון כלל לזה הגוף ומזה הוליד דין חדש דאם ראה את האשה ונתכוון להפר לה אלא שהיה סבור שזאת האשה היא בתו ואח"כ נודע לו שזו היא אשתו דהוי הפרתו הפרה כיון שנתכוון עכ"פ לגוף זה ומדמה ג"כ להיה סבור שאשתו עשתה לו קורת רוח ולכך הפר לה ואח"כ נמצא שלא עשתה לו קורת רוח ואלו היה יודע שהוא כן לא היה מיפר לה דפשיטא דהוי הפרה כדתנן אין נשאלין על הפרה עכ"ל לדעתי אין הענינים דומים זה לזה לדמות הפרה להשקאת סוטה דהשקאת סוטה במעשה תלוי וכיון שהשקה אותה האשה אף שהיה לו איזה טעות בלבו ודמיונו מה בכך אבל בהפרה והקמה דתלוי ברצון הבעל דכל הנודרת ע"ד בעלה נודרת וכן באב עם בתו אם היה לו בזה טעות בדמיונו לא מהני ולא מידי. ע"כ דינו החדש צ"ע וע' לעיל (דף כה:) גבי קונם אשתי ניהנית לי שגנבה את כיסי ואח"כ נודע שלא גנבה דהוי נדר טעות כתב הר"ן דדוקא שאמר בפירוש שגנבה את כיסי דאי לא אע"פ שאמר שדעתו היה בשביל כך מ"מ כיון שלהדיר את אשתו נתכוון ליכא טעות בעיקר הנדר משא"כ בראה אותן אוכלים תאנים ואמר הרי הם עליכם קרבן והיה שם אביו או אחיו הרי זה מוטעה בעיקר הנדר שלא היה דעתו מעולם על אביו וע"פ דברי הר"ן הנ"ל יש לדמות ג"כ אם הפר לאשתו מחמת שסבר שעשתה לו קורת רוח ונודע שלא עשתה לו קורת רוח דהוי הפרה כיון שלא אמר בפירוש מחמת שעשתה לי קורת רוח לכך אני מיפר נה לא הוי מוטעה בעיקר ההפרה אע"פ שאומר שדעתי היה בשביל כך אבל באם היה לו טעות בגוף האשה שהיה סבור שהיא רחל והנה היא לאה הגם שראה אותה מ"מ הוא מוטעה בעיקר ההפרה והוי כמו דאמרינן לעיל ראה אותן אוכלים תאנים כו' והיה שם אביו או אחיו דהוי נדר טעות שנטעה בעיקר הנדר ונדרי שגגות א"צ התרה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |