שלמי נדרים/נדרים/ל/ב
שלמי נדרים 
נדרים ל ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות רשב"א פירוש הרא"ש ר"ן חי' הלכות מהרש"א חתם סופר קרן אורה רש"ש שלמי נדרים |
ע"ב תוס' ד"ה מדלא קאמר הנודר מן הרואין כלומר מדלא קאמר האיש הנודר שהוא נודר מן הרואין בלא החמה ודאי היה משמע למעוטי סומין וא"ת הא דלא קאמר הרואין משום דאז הוו דגים ועוברים בכלל ויש לומר הגיה הט"ז בסי' רי"ז ס"ק ל"א ע"ש:
בתשו' שבות יעקב ח"א סי' ע"ג כתב במי שנדר שבמעי בהמה שמותר להשתמש
מעוברת ואף דהלכה רווחת הוא דקיי"ל עובר ירך אמו הוא (ע' ב"ק מז.) דאמר רבא פרה שהזיקה גובה מולדה מ"ט גופי' הוא והתוס' כתבו בב"מ (דף עט:) בד"ה השתא מיניקה כו' דאפי' למ"ד לאו ירך אמו היא. לענין לשון בני אדם במקח וממכר חשובים הן גוף א' וא"כ אפשר דאף לענין נדרים כן הוא דאזלינן בתר לשון בני אדם מ"מ היינו דוקא שעובר ירך אמו הוא דאם היה אמו אסורה בהנאה גם מולד אסור ליהנות. אבל לא להיפוך היכי שמולד אסור ליהנות שיאסר גם האם בהנאה כי האם ודאי לאו ירך הולד היא וראיה ברורה לזה מהא דאיתא בתמורה (דף יוד) עכ"ל וכפי הנראה מדבריו דהיכי שנדר הנאה מהאם והיא מעוברת שיאסר ג"כ ליהנות מהעובר. ולכאורה יש להעיר ע"ז מהא דסוגיין דקאמר מדלא קאמר מן הרואין לאפוקי דגים ועוברים דהחמה אינו רואה את העוברים ואמאי לא נימא נהי דעוברים אינם בכלל לשונו שאמר מרואי החמה שפירושו שהחמה רואה אותם והחמה אינו רואה אותם מ"מ יהיה אסור מן העוברים מחמת האם כיון שמן האם נאסר שהיא בכלל הלשון שאסר עצמו מרואי החמה שהחמה רואה אותה והעובר ירך אמו הוא ממילא העובר נאסר ככל אחד מאברי הבהמה דודאי אסור אפי' מאברים הפנימים שלה אשר הם בבטן כמו הריאה והכבד דאין סברא לומר שגם הם לא יהיו נאסרים עליו מחמת דיוק לשונו מרואי החמה שפירושו שהחמה רואה אותם ואברים הפנימים של הבהמה אין החמה רואה אותם. וא"כ נראה שמ"מ הם נאסרים מחמת שגוף אחד הם מן הבהמה וכמו כן יש לומר על העובר למ"ד עובר ירך אמו הוא ואפי' למ"ד לאו ירך אמו הוא מ"מ בלשון בני אדם לענין מו"מ כתבו התוס' בב"מ דהוי בכלל האם וכ"כ יש לומר לענין נדרים וא"כ קשה לכאורה למה אמרינן לאפוקי דגים ועוברים וא"ל דמייתור לשון דקאמר מרואי החמה משמע דבא בפירוש למעט עוברין דלא יהיה בכלל האיסור כיון דאין החמה רואה אותם דזה אינו דיש לומר דלא אתי לאפוקי רק דגים. אבל העובר כיון דירך אמו יהיה בכלל האיסור אמנם באמת לא דמי עובר לאברים הפנימיים שבגוף הבהמה דהא יש להעובר חיות בפ"ע. ואם נטרפה האם אין העובר נטרף כמ"ש התוס' בב"ק שם כיון דיש לו חיות בפ"ע. וע' במס' נזיר (דף נא:) בעי ר' ירמיה עובר במעי אשה הוי גלגלין או לא כיון דאמר מר עובר ירך אמו הוא הלכך גופה הוא ולא הוי גלגלין או דלמא כיון שסופו לצאת מיפרש פריש מינה וע"ש בפרש"י ותוס':
בר"נ ד"ה ובנדרים הלך אחר לשון ב"א כו' בסוף הדבור:
דאלו בלשון תורה כי היכי דמשמע נולדים כבר כדכתיב כל העם הילודים במדבר ה"נ משמע עתידים להוולד כדכתיב כל הבן הילוד עכ"ל הגר"א ז"ל בביאוריו סי' רי"ז ס"ק מ"ב השיג עליו וכתב דילודים דמתניתין היו"ד בשו"א והלמ"ד בשורק ילודים דהוא מלאפום והוא מבינוני פעול ונולדים הלמ"ד בקמץ שהוא נפעל מבינוני פועל ובינוני משמש במקום עבר ועתיד כמ"ש בגמ' ובנדרים הלך כו' שמשמש הנולד עתה ועדיין לא יצא אלא שהקרא והנבואה דרכו לשמש במקום עבר ועתיד אבל ילודים בינוני פעול הוא שכבר נעשה ועדיין קיים כמו אדם ילוד אשה. ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלים דדברי הימים אבל הני קראי שהביא הר"ן בחיריק וחולם ילודים והן שמות התואר וכמ"ש אבן עזרא ורד"ק וכל המפרשים עכ"ל הטהור:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |