שלמי נדרים/נדרים/יט/א

שלמי נדרים נדרים יט א

ד' יט בר"נ ד"ה ואלו על ספיקו לא מצי מגלח כו' וכ"ת נהי דחטאת לא מצי לאתויי דאין חטאת באה נדבה לייתי עולה ושלמים וליתני אם נזיר אני הרי אלו לחובתי ואם לאו יהיו לנדבה כו' עכ"ל בס' דה"מ הל' נדרים כתב וז"ל מדבריו נראה מבואר דשלמי נזיר ושלמי נדבה שווים הן ויש לדקדק דשלמי נזיר טעונים לחם וזרוע בשלה ושלמי נדבה אינם טעונים לחם וזרוע בשלה וכמ"ש התו' בנדה (דף ע) ד"ה למחרת כו' בתוך הדבור וז"ל ועוד שהן טעונים לחם וזרוע בשלה ואין שלמים כאלו באין בנדבה כו' עיי"ש. ואם נאמר דלחם אינו מעכב בנזיר הוי א"ש אבל הא ליתא דלחם נזיר ולחם תודה דא ודא אחת היא דאין לחם בלא תודה ואין לחם בלא נזירות וכן אמרו בירושלמי פ"ב דשקלים הלכה וא"ו דאין נזירות בלא לחם ואין לומר אף דלחם מעכב תקוני גברא שאני וכ"כ התוס' בכמה דוכתי לענין אחר הא ליתא כמו שנראה מדבריהם במס' מנחות (דף ק"ה) ד"ה ונאכל דה"ט דר"ש דמתנה אשם בשלמים ולא בתודה דנאכל ליום ולילה משום דתודה בעי לחם ואין לחם בא בנדבה יעויי"ש הרי אף דהתם תקוני גברא הוא אפ"ה לא מצי לאתנויי בתודה משום דאין לחם בא בנדבה. עוד הקשה על דברי הר"ן דהיאך מצי לאתנויי בשלמי נדבה דהא לא שוו נסכי נדבה עם נסכי חובה דנסכי נדבה מזלפין ע"ג האישים ונסכי חובה על הספלים ומתרץ דאנן קיימין השתא אליבא דר' יהודא דמוקמינן מתניתין דספק נזירות להקל כר"י. ושמעינן דר' יהודא ס"ל דנסכי נדבה ג"כ על הספלים ע' זבחים (דף צ"א) דקאמר שם דאליבא דר"י דסבר דבר שאין מתכוון אסור אינו יכול לזלפו ע"ג אישים משום כיבוי ואליבי' נסכי נדבה ע"ג הספלים ע"ש וקרא דכתיב ויין לנסך חצי ההין תקריב "אשה ריח ניחוח" כו' עקר לי' ממשמעותי' דאשה למידרשי' נחת רוח לפני כאישים ע' פרש"י שם וע' בשעה"מ הלכות ע"א ריש פרק י"ב שהעיר ג"כ על מ"ש הר"ן דעל ספיקו לא מצי מגלח לפי שצריך לגלח על הבאת קרבנותיו ולא מצי לאתויינהו דילמא לא הוי נזיר ומייתי חולין בעזרה והקשה דהא אנן אליבא דר' יהודא קיימינן ור"י ס"ל (פסחים כב) דחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא וא"כ משום תקוני גברא יש לומר דשרי גם מדרבנן וכמו דאמרינן בנזיר (דף נ"ז:) גבי שני נזירים כו' עיי"ש ובנזיר (דף כט.) ויתבאר לקמן בדברי התוס' ד"ה על ספיקו לא מצי מגלח כו' יעויי"ש:

---

---

שולי הגליון

---

---

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

מעבר לתחילת הדף