שיירי קרבן/קידושין/א/ד

שיירי קרבן קידושין א ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לקנות ולדותיה לא קנה. עיין פירושי בקונט' ועוד יש לפרש דקס"ד משום דה"ל משיכה בכליו של קונה ולא קני' ופריך ממשוך בהמה זו וקני משוי שעליה דהוה פשיט להו דקני. ומוקי לה בשאינה מעוברת. ומייתי להא דרב דאם משך הנוד לר' מיחייב באונסין דמשיכה לא קניא בכליו של מוכר. וקאר"י בר' בון דלא איצטרך רב לאשמועינן דמשיכה בכליו של מוכר לא קניא אלא אפי' משך הלוקח לרשותו בכליו של מוכר לא קנה דמצי למימר שלא חשו אלא לטובת המוכר. והשתא שפיר מיבעיא ליה מהו לקנות בשער הפחות וכדפירשתי בקונט'. ואף שפי' זה אינו מסכים לבבלי בב"ב דף פ"ה ע"ש מ"מ פשטא דסוגיין הכי משמע וראיתי בס' אסיפת זקני' בב"מ דף ט' ע"ב שכתב בשם הריטב"א דבירושלמי פ' המוכר את הספינה משמע דמשיכת פירות בכליו של מוכר קנה ע"ש ועיינתי שם בירושלמי ולא מצאתיו:

לקנותה היא וולדותיה קנה. לפי מאי דמוקי לה ר' יוסי דאיירי באינה מעוברת קשה פשיטא שהקונה בהמה קונה וולדותיה שתלד לאחר מכאן ובאסיפת זקנים מס' ב"מ דף ט" ע"ב מייתי הגירסא לקנותה וולדותיה לא קנה נראה דט"ס הוא וראיתי להרא"ש ז"ל שכתב בפ' הספינה תוספתא שפחה מעוברת אני מוכר לך פרה מעוברת אני מוכר לך מכר את הולד שפחה מניקה אני מוכר לך פרה מניקה אני מוכר לך לא מכר את הוולד תמי' לי דמשמע הא לא אמר שפחה מעוברת אלא שפחה סתם לא מכר את הולד ולא מיסתבר כלל עכ"ל. לפ"ז אפשר לקיים הגי' שמייתי בא"ז וה"פ לקנותה סתם ולא פירש וולדותיה לא קנה אם היתה מעוברת וכפי דיוקו של הרא"ש מן התוספתא מיהו לענ"ד אין ראיה מתוספתא דנקט ברישא שפחה מעוברת לרבותא דאפ"ה קנה ולא אמרי' כוונתו על חלבה כמו גבי מניקה דסיפא:

בשלא היתה הבהמה עוברה. וקשה פשיטא דלא קנה דהא ה"ל דבר שלא בא לעולם וקיי"ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכדאמרי' לקמן עוברי בהמתו של חבירו לא עשה כלום וי"ל דסד"א דמקנה לו הבהמה לעוברה דזכה בה כמו דקל לפירותיו דמודו רבנן דר"מ כדמסיק לקמן וכדאיתא בבבלי מס' ב"ב דף קמ"ז ע"ש:

מחלוקת ר"ש וחכמים. מכאן נראה כמ"ש תוס' בב"ק דף נב ע"א בד"ה כיון שמסר לו המפתח וכו' דלא מהני אלא שאצ"ל לך חזק וקני דאס"ד דקנין גמור הוא ע"כ צ"ל בין המוסר מפתח להנפקד ובין המוסרו ללוקח מהני וא"כ איכא למימר דבלוקח אף רבנן מודו אלא ודאי דלכ"ע לא קני אלא בחזקה בפני עצמה ולר"ש אצ"ל לך חזק וקני ולרבנן צריך:

תיפתר באומר לו תלוש וכו'. כתב הרשב"א בגיטין דף מא ע"ב בד"ה איבעי' להו וכו' אלא דקשיא ליה המוכר חורבה לאוירה קנה אוירה הא אוירה לאו פירי דחורבה היא ואפ"ה קני לה אגב חורבה וכדתני בירושלמי פ' חזקת הבתים המוכר עוברי בהמתו וכו' מוכר חורבה ומשייר אוירא דטעמא דמילתא דמוכר אויר חרבתו לא עשה כלום ויכול לשייר אויר חרבתו דכל המשייר בעין יפה משייר וה"ל כמשייר חורבה לאוירה אלמא המוכר חורבה לאוירה קנה ואולי נאמר דאויר החורבה הוא כאחד מחלקי החורבה עכ"ל. ואני תמה שלא הביא סוגיין דמפורש שאפשר למכור אויר חורבתו אם מוכר לו גוף החורבה לאוירה. ואם נפרש סוגיין שמוכר לו חלק בגוף החורבה ואגבה קונה האויר א"כ אין מקום לקושית הרשב"א דאף המשייר בעין יפה משייר לעצמו חלק בגוף החורבה וצ"ע:

תני ר"ח ופליג וכו'. בבבלי פ' הספינה דף פה איתא נמי להך ברייתא במודד בכליו של קונה ולא קשיא מינה לרב ע"ש:

אית תניי תני ומחליף. לפי פירושי שבקונט' נראה ראיה לפירש"י דבהמה גסה נקנית דוקא במסירה ולא במשיכה. ודלא כמ"ש תוס' במכלתין דף כה ע"ב בד"ה בהמה גסה וכו' ע"ש. מיהו בבבלי בב"ק דף יא ע"ב איתא דר"א סובר דבהמה גסה נקנית במשיכה ע"ש:

והוא שלא נתן לו רשות להשאיל וכו'. מה שיש לדקדק בסוגיא זו עי' מ"ש בתו' בכתובות דף לב ע"ב:

א"ל תריי וכו'. לפי' שבקונט' קשה למה יחשב ר' יהודה לחד. לכך היה נ"ל להגיה דר' אלעזר אמר השני' חייב כ"ה בבבלי פ"ק דב"ק וקחשיב ר"א וריש לקיש לתרי ור' יוחנן ור' ינאי ור' חייא ור' חנינה לארבע ובסמוך גרסי' ר' חנינה תלמידו דר"ח רובה. וכן נראה דבכולא תלמודא משמע דר"א תלמידו דר' יוחנן הוה ולא של ר' חייא:

האחין שחלקו ואח"כ ייבם וכו'. לא ידעתי למה השמיטו הפוסקים דין זה:

חזקה שאין הבעלים מטפלין במיתה. פירשתי בקונט' הטעם דקנו מיד כשהוציא מרשות בעלים וכ"כ תוס' בב"ק דף י"א. וא"ת א"כ קרא למה לי וי"ל דסד"א כיון דכתיב ישיב לרבות אפי' סובין אף בגנב וגזלן כן דהא ילפי' גזרה שוה דתחת נתינה ישלם לכך איצטרך קרא למעט:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף