שיירי קרבן/עירובין/ז/א
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים עמודי ירושלים גליוני הש"ס
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תשעים וששה וכו' בגליון כתב וזה המניין לא קאי אלא על החצירות או על הכותל ע"כ ר"ל דאלו על החלון לא מצי קאי דהא חלון לא איירי אלא רוחב ד' טפחים על ד' טפחים והיקפו אינו אלא ט"ז טפחים אך לא ידעתי מה שיעור לחצירות בהיקף ד' אמות על ד' אמות ועוד מאי למעלה מי' שייך בחצירות וכותל ועוד דמה שאמר אחר כך היתה עגולה וכו' וקשה הא בעיגול בעינן יותר כדי לרבע בו ד"א על ד"א גם כל הסוגייא בחלון איירי לכן נ"ל דבחלון איירי וה"ג היתה עגולה והיה בו היקף שבעה עשר אפילו כל שהוא וכו' א"נ ס"ל להש"ס אפילו החלל גדול כל כך שיש בו צ"ו טפחים נמצא שהמקום שמתחילין לרבע בו ד' על ד' טפחים אינו למטה מי' אלא לפחות גובה ב' טפחים מתחילת העיגול וא"כ היה ראוי שיהו ב' טפחים למטה מעשרה אפ"ה סגי בכל שהוא כיון שכל החלל אינו יותר מהיקף של ארבע אמות כולו נחשב כחלון:
והעמודין משלימין לד'. תימא שכל הפוסקים השמיעו דין זה ונפקא מיניה נמי לענין טומאה ולעניין סוכה:
כופת שהדריגות. בגליון פירש חתיכת ע" שעשה ממנו מדריגה וי"מ שהוא כלי המיוחד לישיבה ושל תמרה הוא ע"כ ולשני הפי' קשה לפרש הא דבתרא ממעט מ"מ וכו' נעשי' כשליבה עבה ולפמ"ש בקו' לק"מ והוא עיקר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |