קרבן העדה/עירובין/ז/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




קרבן העדה TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png ז TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בתוך עשרה. שיהא קצת הימנו ואפי' משהו בתוך עשרה לקרקע:

מערבין שנים. שני עירובין אלו לעצמן ואלו לעצמן ואסורין זו עם זו:

ואם רצו מערבין אחד. עירוב אחד שיתנו אלו עירובן באחרת ויערבו עמהן ויהיו כאחד:

פחות מד'. לאו פתח הוי למעלה מי' נמי לא חזי לתשמיש ואלו כל הכותל אינו גבוה יותר הוי מחיצה מעלייתא הלכך כשאין כלום מן החלל תוך עשרה לאו פתח הוא ואין מערבין א' ואסורו' זו עם זו דרך ראש הכותל ודרך אותו. חלון ודרך חורין וסדקים:

גמ' הסריגים ממעטים בה. בחלון לענין שבת דאם יש בה ד' ויש בתוכה סריגין ממעטין מד' ואין מערבין אלא שנים:

סריגים. הם מקלות דקים מורכבין זה על זה שתי וערב גנטי"ר בלע"ז:

אבל לענין חזקות אין ממעטין בה. כלומר הא דתנן בפרק חזקת חלון הצורית שיכול להכניס בו ראשו של אדם יש לו חזקה אפילו יש בו סריגים אינם ממעטין:

קש ותבן אין ממעטין. אם הם מונחים בחלון דלא עבידו דבטלו להו:

היך מה דאת אמר. כמו שאתה אומר בחלון שבין שתי חצירות מי אמרינן כמו כן בחלון שבין שני בתים שיש בו ד' על ד' והוא למעלה מי' שאין מערבין אחד או דלמא בית כמאן דמליא דמיא ואפילו למעלה מי' מערבין אחד:

א"ל אין. בית וחצר שוין ולא אמרי' בית כמאן דמליא דמי:

ודכוותה וכו'. מי אמרינן דחלון שבין שני גגות נמי שוה לחלון שבין שתי חצרות:

לול. הוא ארובה בקרקעית העלייה והעלייה גבוה מקרקע הבית מי אמרינן גוד אחית מחיצה וה"ל כאילו יורדים מחיצות הארובה ומערבין אחד או דלמא לא אמרינן גוד אחית מחיצה בכהאי גוונא דליהוו כרשות אחד ויערבו א':

ה"ג רשות אחת וחכ"א כל אחד רשות לעצמו רב אמר אין מטלטלין אלא בארבע אמות ושמואל אמר מטלטלין בכולו. וה"פ רב אמר אין מטלטלין לרבנן בגג הסמוך לחבירו אלא בארבע אמות דכיון דכל אחד רשות לעצמו והן פרוצין זה לזה ה"ל רשות הפרוץ במלואו למקום האסור לו דאסור ושמואל סובר שמחיצת הדיורי' שמבדילות למטה אמרינן בהו גוד אסיק למעלה ומפרידים ביניהן וה"ה כאן לרב אין מערבין ולשמואל מערבין דכי היכי דאמרינן גוד אסיק ה"נ אמרינן גוד אחית כנ"ל וכן הוא בבבלי פרק כל גגות:

לא סוף דבר. לאו דוקא שצריך שיהא כל החלון בתוך עשרה:

מקצת. אפילו משהו:

צ"ו טפחים. שכן ההיקף ממרובע של ארבע אמות עולה שכל צד מחזיק כ"ד טפחים הרי לכל צד כ"ד טפחים שכל אמה ששה טפחים:

ה"ג היתה עגולה והיה בו היקף יותר מצ"ו מהו למעט בכלים. וה"פ אם מיעט העיגול מצ"ו אם סגי בכל שהו בתוך עשרה:

מהו למעט בכלים. אם נתן כלים למטה ומיעטו מי' טפחים מי מהני המיעוט הואיל וניטל בשבת או לא הוי מיעוט:

ה"ג הורי ר"י בר מרייה למכבוש עליו כוף. פי' ליתן קערה למטה כדי למעטו דס"ל כמ"ד ממעטין בכלים:

והוא שקבעה. לסולם במסמרות:

ה"ג רבי בא בשם ר"י אפילו לא קבעה:

ופריך והא תני בברייתא והוא שקבעה וקשיא לרבי בא:

ומשני רבי בא מפרש לברייתא והוא שקבעה שייחד סולם זו להיות שם לעולם לעלות בה להשתמש בחלון:

הורי רבי לא כהדין תנייא. רבי לא פסק כהאי ברייתא דבעינן דוקא קבעה במסמרות:

פחות מג'. טפחים:

שליבה. הן העצים הנתונים ברוחב הסולם והעמודי' הן העצים הנתונים באורך הסולם:

כופת שהדריגות. פי' הוא שליבה עבה שעושין בסולמות למטה ולמעלה:

מ"מ. אפילו עבה ורחבה הרבה ממעט:

אין העמודים משלימין לעשרה. שהעמודין גבוהין הרבה למעלה מהשליבות כעין סולמות שלנו אין מצטרפין לעשרה:

נעשית כשליבה עבה. כלומר שאני כופת הדריגות שהיא נעשית כשליבה עבה משא"כ בעמודין:

כדי מקום. שיהא מקום לעלות עליה שאין סולם זקוף נוח לעלו' עליה:

אותה שליבה שהיא ממעט את העשרה וכו'. פירוש לא בעינן שתהא כל הסולם רחוקה מן הכותל ארבעה טפחים אלא אותה שליבה שהיא בתוך עשרה לחלון צריכה שתהא רחוק ארבעה שיהא נוח לעמוד עלי' ולהשתמש בחלון:

הכי גרסינן הביא סולם של שבעה טפחים ומשהו והגביהו מן הארץ פחות משלשה מהו. סי' דליהוי כמחיצה עשרה א"נ דלימעט מכותל דליהוי בתוך עשרה:

ומשני תמן וכו'. כי היכי דאמרי' גבי סוכה כל פחות מג' כסתום ה"נ הכא:

ה"ג וכא את אמר כל הפחות מג' כסתום. וכ"ה בפ' קמא:

אין את וכו'. אלא אי קשיא הכי קשיא כלומר הכי קמיבעיא:

הכי גרסינן הביא סולם של ד' טפחים וכל שהוא והגביהו מן הארץ ג' טפחים חסר משהו מהו. וה"פ דליכא למימר אתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא וקמבטל ליה דהא העומד מרוב' על האויר דתותי מיניה:

ייבא כיי דמר ר' יוחנן. אתיא כי הא דאמר ר' יוחנן העומד והחלל מצטרפין. אף על גב דהעומד מצד אחד הוא רחב בחלל ומצד השני הוא משהו אפ"ה לא אמרינן אתי אוירא דהאי גיזא ודהאי גיסא ומבטל ליה ה"כ מצטרפין:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף