שיירי קרבן/עירובין/ז/ב
< הלכה קודמת · הלכה הבאה > מעבר לתחתית הדף |
צור דיון על דף זה מפרשי הירושלמי שיירי קרבן פני משה מראה הפנים
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תדע לך וכו'. בבבלי בפירקין גרסינן אין בו ד' מאי רב אמר לא יזיז וכו' ור' יוחנן אמר אלו מעלין מכאן ואוכלין וכו' ורב לית ליה דרב דימי דמקום שאין בו ד' מותר לכאן ולכאן ומשני הב"ע ברשויות דרבנן חצירות דרה"י ויחיד הוא ומדרבנן דאסור וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וכתבו תוספות בד"ה הב"ע דאף לרב בין כרמלית לרה"י לא עשו חיזוק ומייתי סייעתא מדאמר רבא הכא אליבא דרב ע"ש ולפי סוגיין אין מכאן הוכחה דהא איכא תרי אמוראי אליבא דרב ויש לומר דלמ"ד דרב אוסר כאן וכאן אפילו בכרמלית לרה"י אוסר. ודע דתוספות בר"פ כל גגות בד"ה במחיצות שאין ניכרות וכו' מקיימין הגירס' זיזין וכתלים שהן גבוהין י' ורחבן ד' וע"ש:
מהסיפא שיטתיה דרבי בא. וקשה גברא אגברא קרמית הא רבי בא חדא משמיה דרב אמרה וחדא משמיה דשמואל וע"ק רבי יוחנן דהוה קודם רבי בא איך מקשה הוא על דבריו ויש ליישב:
כותל שהקיפוהו וכו' לעיל ס"פ הדר הגהתי בדברי שמואל מערבין א' ואין מערבין שנים ולפי זה צריכין להגיה גם כאן ובדברי רבי יוסי בי רבי בון מכיוו שכיוונו נעשו כפתחים וכ"מ בבבלי:
כל כבשי וכו' כפי מה שפירשתי בקונט' כ"פ רש"י במסכת זבחים פרק ק"ק דף ס"ג ע"א והגהתי שהמזבח ט' אמות שכן הוא מפ' במדות שהיסוד אמה והסובב חמש ומקום המערכה שלש אמות הרי תשעה אמות ואף על גב דמקום הקרנות גבוה אמה מכל מקום הכבש לא הגיע עד מקום הקרנות. אך דוחק גדול להגיה כל כך לכן נ"ל דס"ל להאי תנא דאמות הכבש היו של חמשה טפחים ובמנחות מסקינן דאמה של יסוד היתה בת חמש ושאר אמות של מזבח של שש טפחים וכ"כ המפרש במסכת מדות נמצא שהמזבח גבוה נ"ג טפחים וכשתחשוב אותן לאמות של ה' טפחים הן עשר אמות ומחצה וחצי טפח. וכשתתן לכל אמה ג' אמות הרי לי' אמות וחצי ל"א אמות וחצי ולחצי טפח הוא טפח ומחצה נשתייר עוד טפח א' מל"ב אמות של כבש שהוא ד' אצבעות תחלקהו לשלישים הם י"ב שלישים צא מהן י' וחצי לאמות נשתייר עוד חצי אצבע כיון דלא אפשר לחלקו שיגיע לכל אמה חצי אצבע לא קחשיב ליה והדברים ברורים וכצ"ל שהוא מתלקט ה' טפחים מתוך שלש ושליש אצבע וא"ת הל"ל שהמזבח עשר אמות ומחצה י"ל כיון דלא הוה אמה לא קחשיב ליה וא"ת א"כ רווחה ליה עזרה דתנן מן הצפון לדרום קל"ה הכבש והמזבח ס"ב מן המזבח לטבעות ח' מקום הטבעות כ"ד ומקום הננסין ואס"ד שהכבש ל"ב אמות של ה' טפחים חסר מהחשבון שהרי אמת הבניין ודאי שש הוה וכה"ג פריך הש"ס בפ' שתי הלחם דף צ"ז וי"ל דבלא"ה קשה קושית הבה"ז בפרק ק"ק דף ס"ג דאין החשבון מכוון שהרי אם היתה הכבש מחזקת בשעת הקרקע ל"ב אמות א"כ השיפוע הוא יותר מל"ב וקרובים לל"ד וקשיא ארמי בר חמא דאמר דלאמה היה השיפוע ג' אמות וכולי ותירוצו של הרב ז"ל אינו מכוון וכ"ש ללשון הירושלמי דתני דמתלקט ו' טפחים מתוך ג' משמע דבשיפוע איירי ולא בשטח הארץ ועכ"ל דס"ב לאו דוקא שהרי בלא"ה מסיק במתניתין דבקי כבש לכותל היה המותר א"כ אף לדידי ל"ק וכתבו תוספות בזבחים דף ס"ג ע"א בד"ה כל כבשי וכו' למ"ד כוליה מזבח בדרום קאי יש תימא על מזבח הנחושת למ"ד גובהו עשר לא משכחת לכל היותר כי אם כ' אמות לע' אמות דחצר שלפני המשכן נ' אמה נמצא כ"ה חצי החצר וה' אמות מקום המזבח פש ליה כ' אמה עד כותל דרומי כי מטי כבש לכותל לא משכחת לאמה אלא שני אמות וטפח ואצבע ושליש אצבע וה"ל הילוך על ידי הדחק כדמוכח בשבת במתלקט עשרה מתוך ד' דהוי רה"י וכו' ע"ש שלא תירצו כלום לרבי יוסי ונ"ל דרבי יוסי ס"ל כר"מ דסובר דתל המתלקט עשרה מתוך ג' הוא דהוי רה"י אבל י' המתלקט מתוך ג' ועוד ניחא תשמישתיה וכדאיתא לעיל בפ"ק דף א' ע"ב א"כ לא מגיע לאמה אלא פחות משתי אמות וכ"ש לפמ"ש דאיכא אמה אחת של מזבח שאינה אלא ה' טפחים ואינה ממעטת כל כך:
הדא דאת אמר וכו'. קצת קשה למה השמיטו הפוסקים אלו חילוקי' שנזכרים כאן:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |