שיירי קרבן/סוטה/א/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים
חידושי הגרמ"ש
גליוני הש"ס



מראי מקומות

שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png סוטה TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

והכא הוא אומר הכין. כתב הי"מ אע"ג דאיסורא דלא תתחתן בם ליתיה אלא בז' עממין ופלשתי' אינן מהן מ"מ הדבר תימא דבז' עממין יזהיר בכמה דוכתי והכא קאמר מה' הוא דנהי דלא לתסר' מ"מ אינו ראוי שמה' יהי' לו לעשות כך ומשני אם ללצים הוא יליץ לא מה' היה הדבר אלא ע"י שהוא בקש זה הדריכו ה' בדרכיו ע"כ ופי' תימא א"כ דברי ר' אבין אינן אלא לסתור קושייתו דפשטא דקראי משמען לאסור כל האומות וכדר"ש דאמר כל המסירין אסורין ועוד מאי קשיא ליה דלמא דוקא אז' אומות קפיד קרא ועוד דברי המתרץ סתומים לכן נ"ל פירושי שבקונטרס עיקר:

וישפוט את ישראל ארבעים שנה. בקונט' פירשתי שלא נמצא כן בספרים שלנו ונ"ל שט"ס הוא וצ"ל וישפוט את ישראל עשרים שנה בימי פלשתים וכו' וקשיא ליה בקרא קמא כתיב בימי פלשתים ובקרא בתרא לא כתיב כן גם בימי פלשתים מיותר שהדבר מוכרע ממקומו לכך קאמר שהיו מתיראים ממנו הפלשתים עשרים שנה אחר מותו:

בהרבות גדולה היה. כתב הי"מ קליעת ראשו היתה גדולה כאילן חרוב ואמר יכול ככידון כלומר היה ראוי לומר ככידון כי כן דרך להמשיל הדבר הגדול אלא דלא מצי למימר הכי משום דבדין בדין היה עשוי' כי קליע' השער היו עשוי' בדין בדין שיוצאות ממנו קליעות קטנות מזה ומזה כפארות האילן ולה"ק כחרובות ולא קאמר ככידון דלית ביה בדין ע"כ. והדבר תימא שלא פי' היכן רמיזא דבר זה ועוד אנה מצא שממשילי' דבר גדול בכידון ולדבריו לא בא ר"י אלא לתרץ לשונו של ר"ח בדבר שאין בו שום תועלת ועוד אין זה דבר נאה שיצאו מקליעות גדולות קליעות קטנות ועוד דה"ל לר"ח למימר כחרובות גדולות היו. אלא בלי ספק שפירושי שבקונט' אמת ומשמי' אנהרינהו לעיינין ולכך קאמר גדולה כלישנא דקרא:

כי ברבים היו עמדי. כתב הי"מ שהרבנים והן ראשי סנהדריות היו בעזרי שמבקשים שיפלו בידי ולא אני בידם ע"כ. ולא מצאנו במקרא שיקראו החכמים רבנים. אבל פי' שבקונט' הוא הנכון:

ולב ב"ד ויאמר אבשלום מי ישימני שופט בארץ וגו'. וכתב הי"מ בזה רימה לב ב"ד שחשבו כל שופטי ישראל שהיה מבקש לדון דין אמת ע"כ וקשה וכי דוד המלך דכתיב ביה ויהי דוד עושה משפט וצדקה לא היה דן ח"ו דין אמת ועוד מאי איכפת לב"ד בזה אין זה אלא גניבות דעת הבעלי דינים ומה שפירשתי בקונט' עיקר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף