פני משה/סוטה/א/ח

פני משה סוטה א ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שמשון הלך אחר עיניו. כדמפרש בגמרא:

לנביות. חניתות:

לב אביו ולב ב"ד כו'. כדיליף בגמ':

גמ' לפי שתחילת קלקלתו בעזה. כדכתיב וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה וגו':

והכתיב וירד שמשון תמנתה. וירא שם אשה מבנות פלשתים ומעשה דתמנת קודם לשל עזה:

דרך נשואין היו. אותה של תמנת ולא בא עליה בזנות ולא הוי ליה קילקול כולי האי:

ע"י שהיתה לשם שמים. דתמר נתכוונה לש"ש להקים ממנו זרע. ובבבלי אמר יהודה ע"י שנתעלה כו':

כגון הדא בית מעיין. שהיתה יושבת בשיפוע ההר ומפלטתא בראש ההר וטבריה בעמק:

מראין לו כרמי תמנתה זרועין כלאים. מכרמי קדייק דהוה לי' לכתוב ויבאו עד תמנתה. בשבעה מקומות כתיב לא תתחתן. לאו דוקא לא תתחתן קאמר אלא איסור נשואי נשים נכריות:

ואת אמר הכין. כי מה' הוא בתמיה:

אם ללצים הוא יליץ. כתיב דבדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו:

כתיב ותחל וגו' בין צרעה ובין אשתאול. והלא צרעה ואשתאול מנחלת יהודה היו כמו שמצינו במקרא ולפיכך דרשי לה הני תרי אמוראין כו':

היו שערותיו מקישות כו'. והיינו דקאמר בבבלי שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג:

שהיתה תשמישו שוה לכל אדם. וכדמסיים בבבלי אמתו כבני אדם וזרעו כנקל שוטף והיינו הברכה:

כחרובית גדולה היה. קליעת ראשו היתה גדולה כמין אילן חרוב:

יכול ככידון. כלומר דלא היתה גדול רק ככידון כי כן דרך להמשיל דבר הגדול לכידון ולמה המשילו לחרוב:

וקאמר עלה ר' יוחנן דבדין בדין היה עשוי. כפארת האילן שיוצאין ממנו קליעות קטנות כעין דאמרינן החרובין משישרשרו והילכך קאמר כחרובות:

נסבית כו'. לקחתי איזורי ואיזור דברי ואזור דחמרי. כן גריס בפאה:

מקפא. להקיף גזע החרוב של א"י:

ולא מטון. מרוב עביו:

ונגד. נמשך:

יפה סיפסוף. הוא הפרי הגרוע שנשאר באילן בסוף:

מפנקרסין. פירות החשובים:

די ביומוי כו'. שבימיו נשתנה העולם:

סאה ארבליס. חטין ממקום ארבל:

וכדון. ועכשיו נשתנה דהקמת והסלת כו' בין הכל אין עולין לסאה אחת:

יכול בכל. שבכל ענינו היה יפה מכל ישראל:

ת"ל מכף רגלו וגו'. דבענין זה לבד היה יפה שלא היה בו מום וכן בשאול:

אבל באבנר. נאמר שר וגדול וגו' מישראל משמע דבכל ענינו היה גדול:

ואבנר למה נהרג. מאחר דהיה כשר וטוב מכל ישראל:

מה את בעי מן גלגוי דהדין. מה אתה רוצה מהדברים שמגלגל עלינו ומתפאר בעצמו:

בסירה הוערת. בקוצי' הוסבכה הכנף ובא ולקחה:

וצפחת כו'. וכי על צפחת תאמר ג"כ דבסירה הוסבכה:

שהיתה סיפק בידו למחות. בשאול שלא להרוג נוב עיר הכהנים:

לא מלך אלא ארבעים שנה. כדכתיבי קראי והכא הוא אומר ויהי מקץ וגו' בתמיה:

אלא בשעה כו'. אותן ארבעי' נחשבו משעה ששאלו ישראל להן מלך כדחשיב בתמורה דף ט"ז עשר שנים מלך שמואל ובשנה העשירית שאלו להן מלך והעשירית ממנין הארבעים הרי ארבעים שנה עד מרדו של אבשלום ועד בכלל שנה אחת שמלכו שאול ושמואל ושתים שמלך שאול בעצמו ושלשי' ושש שמלך דוד:

ומה כו'. מה אתה רוצה עכשיו:

חד פיתק. תן לי כתב א' שילכו עמי ב' אנשים אותן שארצה ליקח וכתב לו סתם:

וצמת. וקבץ לו שנים שנים עד מאתים:

קרואים כו'. אם קרואים היו לא הלכו לתומ' אלא קרואי' מדוד וכו':

וכיון. שראו שהדברים באים לידי חילוף למרוד בדוד:

כי ברבים היו עמדי. תפלתן של רבים היו עמדי לעזרני:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף