שיירי קרבן/נדרים/ו/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הוון בעיי מימר וכו'. עמש"ל פ"ג ה"ד בתו' בד"ה היון וכו'. הרא"ש בפסקיו מייתי ראיה דמלוח לשעה מלוח הוא מהא דתנן הרי עלי כבשר מלוח. אע"ג דלא קאי הכא במסקנא נראה דלשיטתו אזיל דסובר מליחת קרבנות א"צ שהיי' במלח. ועיין בטי"ד סי' ס"ט:

לית אורחי' דבר נש וכו' והוא זבין ליה כלכיד. הרא"ש והר"ב פי' טרית טרופה דג גדול וחותכי' אותו חתיכות ויש לו שם בפני עצמו ע"כ. ומסוגיין משמע כפי' בקונט' וכ"פ הר"ן. מיהו י"ל שהם מפרשי' דה"נ אין דרך כשאומר לו קח לי דג שיקח לו חתיכת דג. אך לכל הפירושים. קשיא לשון הש"ס דמי סגי ליה למימר לית אורחיה דבר נש מימר לחבריה זבין לי נון והוא זבין ליה טרית שאינה טרופה וכדאמר בסמוך ועוד לפ"ז איפרוך רבי יוחנן ובכמה מקומות משמע דקיי"ל כרבי יוחנן לכך נ"ל דה"ג והכא כן ר"י אמר זעירא בעי וכו' וארישא קאי דתנן דג דגים אסור בקטנים ופריך רבי זעירא שאין לשון בני אדם כן ואפ"ה אסור ומשני לית אורחא וכו' בתמי' וכי אין דרך בני אדם שאומר לשלוחו קח לי דגים והוא מביא לו דג קטן. מיהו בסמוך משמע דלאו בדרך בתמי' קאמר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף