עמודי ירושלים/נדרים/ו/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
עמודי ירושלים


עמודי ירושלים TriangleArrow-Left.png נדרים TriangleArrow-Left.png ו TriangleArrow-Left.png ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל נון דלא אכיל פחות מן ליטרא כילכוד אנא טעים כו'. עיין בתפארת ישראל (ד"ע ע"ד) שהביא הגירסא פחות מליטרא כולכית כו' וכ' ומכאן קשה על המפרשים דכולכית הוא מין דג טמא וצ"ע עכ"ל. וראיתי בביאורי מהרא"ל מה"ר אליעזר לוי היילפערין בבאורו על רש"י בחומש (פרשה שמיני דמ"ו א') שיישב זה עפ"י מ"ש הבח ביורה דעה סי' פ"ג דקודם שפירשו מותר. ורק אחר שפירשו אסור יע"ש. ולדעתי שגה בזה ואינו עולה ארוכה כלל דהא אמרינן להלן בירושלמי לית הדא פליגא על ר' יוחנן דר' יוחנן אמר הלכו בנדרים אחר לשון בני אדם לית אורחיה דבר נש מימר לחבריה זבין לי נון וזבין ליה כלכוד וא"כ נראה שהוא זבין ליה ומוציאו מן הציר כמו שמוציא שאר דגים כשקונה אותן. וא"כ שוב הוי פירש וגם אם נדחוק לומר דמיירי דלוקחו עם הציר נראה ודאי דאין לשון בני אדם כן כשיאמר לחבירו ליקח לו דג בודאי כוונתו על סתם דג שיקח אותו ויבשלהו או יצלהו ולא שיקח לו כולכית שלא יוכל ליקח אותו מן הציר ויוכרח לישתות אותו בהכלי שקנהו אכן נראה דהסוברים דכולכית הוא דג טמא גורסים כילכוד כגירסא שלנו והוא מין דג אחר שהוא טהור ואיננו כולכית וז"ב [עיין ערוך השלם ערך כלכית א', ב', מ"ש ע"ז:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף