שיירי קרבן/נדרים/ו/ד

שיירי קרבן נדרים ו ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

כל דבר שיש לו מתירין כגון טבל. מדברי הבבלי פ"ה דע"ז נראה דטבל לא הוה דשיל"מ ומדברי הרמב"ם פט"ו מהמ"א נראה דסובר דטבל הוי דשיל"מ ול"נ דהא דאמרו בבבלי שם טבל מ"ט כהתירו כך איסורו כוונתו דכיון דהתירו ע"י דבר מועט ה"ל דשיל"מ משא"כ דבר שיש בו הפסד וטורח כגון הקדש ומ"ש שצריכים פדיון לא הוו דשיל"מ. ואף שהוא דוחק קצת מ"מ הרווחנו להשוו' בו התלמודיי' בטעמא דטבל אע"ג דפליגי בהקדש ומ"ש. ועיי' בתוס' בע"ז שם. והכ"מ כתב פט"ו מהמ"א דהרמב"ם סובר דנדר לא הוה דשיל"מ כיון שאין ההיתר בא ממילא ע"ש. וקשה הא כתב הרמב"ם שם דהקדש ומ"ש ה"ל דשיל"מ ע"ש. ועוד קשה הרי מפורש בדברי הרמב"ם פ"ה מה' נדרים הלכה י"ב שנדרים הן כדשיל"מ וי"ל דר"ל דמתני' איכא לדחויי ולא ה"ל להראב"ד לומר משנה שלימה היא. ומ"ש הכ"מ שם ועוד שבירוש' עצמו אמרו שם על משנה אחרת ודא מתניתא עביד לון לנדרי' כדשאל"מ וכיון שכן לא שייך למימר משנה שלימה היא ע"כ. שותה דמרן לא ידענא הלא זו היא מתני' דנדרים ועלה קאמר הירו' דמתני' בשאינו מינו איירי ועוד אדרבא אי איכא מתני' דתני דנדרים דשאל"מ ע"כ לומר דאיירי בשאינו מינו ואפשר דט"ס הוא וכוונתו אמתני' דתרומות דמייתי בסמוך דנדרים דשיל"מ הן וכהגהתי בקונט' מ"מ אין מזה שום ראיה דהתם מין במינו הוא ועוד לדידן דקיי"ל נדרים כדשיל"מ הן קשי' מתני' דהכא וע"כ לומר דאיירי באינו מינו:

וכל שאין לו מתירין וכו' מין במינו כ"ש. בקונט' הגהתי. ובחי' רשב"א הגי' נתנו להן חכמים לשיעור מין במינו ושלא במינו בנ"ט וכ"ה בשביעית והיא הגי' הנכונה וה"פ נתנו חכמים שיעור במין במינו אבל שלא במינו בנ"ט. וברא"ש בפסקיו הגירס' בין במינו בין שלא במינו בנ"ט. וזו היא ודאי גירסא מוטעת:

אמרי אינו עוקרו וכו'. לפי לישנא בתרא שפירשתי בקונט' י"ל מה שהקשו על הרי"ף דס"ל דדשיל"מ אינו בטל אפי' במין בשאינו מינו ממתני' דהכא דלית לה פתרי אלא במין בשאינו מינו כדמסיק בסמוך. ולפמ"ש לק"מ דשאני הכא שאין בידו לתקנו מיהו עדיין קשיא שמדבריו נראה דאפילו בכה"ג בטל ועיין בר"ן:

ותני עלה בד"א בדבר שזרעו כלה וכו'. פשטא דברייתא משמע דאכל הנך דמתני' קאי אפילו הקדש ומעשר שני בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין. אבל בירושלמי פ"ט דתרומות מפורש דמעשר אפי' בדבר שאין זרעו כלה חולין אלא שפודה אותו כשער הראשון אבל בהקדש דבר שאין זרעו כלה פודה את כל האוצר וכ"כ הר"ש. ואני תמה מהר"ב שפי' במס' תרומות פ"ק גידולי הקדש ומ"ש חולין אף בדבר שאין זרעו כלה. איך נעלם ממנו דברי הירושלמי והר"ש המפורשים. והתוי"ט לא הרגיש בזה. וגדולה מזו אני תמה מהרמב"ם שבפ"ו מה' מ"ש כתב הזורע מ"ש גידולין חולין ואפילו בדבר שאין זרעו כלה ופודה אתו בשעת זריעתו. משמע אף בדבר שזרעו כלה פודה אותו כשעת זריעתו ובירושלמי מפורש בדבר שזרעו כלה פודה אותו כשער שהוא עומד בו ובדבר שאין זרעו כלה פודה אותו כשער הראשון. גם בפ"ה מה' מעילה כתב הזורע פירות הקדש פודה אותן בשעת זרען ואע"פ שלא פדה הגידולין חולין. גם זה דלא כירושלמי דמחלק בין דבר שזרעו כלה לדבר שאין זרעו כלה וכמ"ש ומה שנראה מדבריו דמפרש למתני' דתנן ופודה אותן בזמן זרע' היינו שבשעת זריעתן הוא פודה אותן. וזה תימא שאם הוא יודע בשעת זריעתן שפירו' אלו הן הקדש או מ"ש ודאי שאסר לזרען. ומפני קושיא זו פירש הירושלמי בזמן זרען היינו שפודה אותו כפי שווין בשעת זריעתן אלא שחלוקין הן בהקדש בדבר שזרעו כלה ובמ"ש בדבר שאין זרעו כלה פודה אותן כשער הראשון שהיה בזמן זרען וצ"ע רב. ולפי מאי דס"ד דמקשה דטעמא משום דשיל"מ נראה דאף ספיחי שביעית בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין וא"ת בספיחי שביעי' מ"ט הא לא מצי למתשל עלייהו ולא הוו דשי"מ וי"ל לענין הביעור איירי דה"ל כדשיל"מ כיון שאפשר לאכלו קודם הביעור ועיין בבבלי במכלתין דף נ"ח ע"א. והתוי"ט כתב פ"ט דתרומו' דטבל גידולי גידולין אסורים דטבל דשיל"מ הוא ואפי' באלף לא בטיל. ולפי המסקנא הא ודאי ליתא דא"כ מ"ש טבל אפילו כל הנך דתנן התם כגון שביעית ומ"ש והקדש נמי דהא כולן דשיל"מ הן כמפורש כאן והבבלי דף נח. גם בסוף פ"ז בבבלי מפורש דאין הטעם בטבל משום דשיל"מ דפריך התם השתא בטבל גידולי גידולין אסורין כ"ש תרומה. ומאי קושיא דלמא שאני טבל דה"ל דשיל"מ משא"כ תרומה כמפורש בבבלי דף נ"ח אלא ודאי דאין טעם איסורו אלא משום חומרא כדמסיק כאן וצ"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף