שיירי קרבן/כתובות/ב/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים


שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png כתובות TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רשבג"א מעלין לכהונה ע"פ עד אחד. בקונטרס פירשתי דלא כמסקנת הבבלי. דבגמרין אמרינן הא דאין ערער פחות משנים לא אתיא כרבנן דתמן א"כ לדידהו מפרשין מתני' כמ"ש בקונטרס ואין צורך למאי שדחק בבבלי מכח קושית דר"י אמר ד"ה אין ערעור פחות משנים. גם לא נזכר בירושלמי דר"י אמר לד"ה אין ערעור פחות משנים ואפשר דלר' יהודה הוא דאמר הכי וכדפירשתי בקונטרס:

מתניתא לענין קדשי הגבול אבל לענין משפחה וקדשי מזבח צריך ב' עדים. מכאן נ"ל ראיה מבוררת לדעת האומרים דאף לתרומה דאורייתא מעלין ע"פ עד אחד מדקאמר לקדשי מזבח צריך שני עדים אבל תרומה אף שהיא דאורייתא לא החמירו בה חכמים ואוקמוהו אדאורייתא דעד א' נאמן באיסורין. וזהו דלא כדעת הרמב"ם ריש פ' ך' מהא"ב שכתב דאף לתרומה דאורייתא אין מעלין אלא בשני עדים וצ"ע:

חד העלה אח מפי אחיו. בקונטרם פירשתי ללויה כן מפורש בבבלי. אך לקמן בשמעתין משמע שגם זה מספקא לן אם ללויה או לכהונה:

א"ל בנו הוא וכו'. פירשתי בקונטרס שהתורה האמינו דכתיב יכיר אבל קשה דלמא דוקא לפסלו האמינו התורה אבל לא להכשירו ובבבלי בפרקין הגירסא נאמן להאכילו בתרומה ואינו נאמן להשיאו אשה. והרא"ה כ' שבירושלמי מוחלפת השיטה מדר' לדר"ח. ואינו מכוון דדברי ר"ח שוין בירושלמי ובבבלי אלא דברי ר' מוחלפים:

ויעשה כהרחק עדות. ראיתי בחידושי הרא"ה והריטב"א שכתבו בשם הרמב"ן ויעשה בהרחק עדות כלומר יהא נאמן במגו שאם רצה היה נעשה בהרחק עדות שלא היה מודה שהוא קרובו והיה נאמן להעלותו על פיו והשיבו כיון שהודה שהוא בנו שוב אינו נאמן להעיד עליו ע"כ ואין כן משמעות לשון הש"ס בתשובת רבי וגם קשיא לי מאי מגו הוא זה הא איכא למימר שאמר שהוא בנו שיירשנו גם לפטור את אמו מן היבום. ותו' כתבו דף כ"ה בד"ה הרי שאמר וכו' דאין כאן מגו ע"ש:

אפי' תימר בן מפי אביו ללויה. כתבו תוס' בפרקין דף כ"ו ע"א בד"ה במסיח לפי תומו וכו' ועוד דא"א דר' העלה אח ע"פ אחיו ללויה אפי' בלא מסיח לפ"ת דהתם אין שייך לומר שבידו להאכילו מעשר למ"ד מעשר מותר לזרים. ע"כ. וקשה גבי לוים אין צורך למגו דכיון דקסבר רבי דנאמן לומר שהוא אחיו תו ליכא למיחש לשום דבר דמה תאמר שמא בן גרושה או בן חלוצה הוא הא ודאי לא פסול בלוי. ולפסול ממזרת ליכא למיחש דכל המשפחות בחזקת כשרות הן וכמ"ש תוס' דף כ"ד בד"ה אבל וכו'. גם נסתפקתי בזה אם ממזר בן לוי אינו אוכל במעשר. משא"כ בכהן אף שמאמינים לו שהוא בנו עדיין יש להסתפק שמא בן גרושה הוא. וזה מבואר בסוגיין. וצ"ע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף