מראה הפנים/כתובות/ב/ז

מראה הפנים כתובות ב ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בזמן שהן מעידין זה את זה. כתב התי"ט לא ידעתי למה דיקדק רש"י כאן לכתוב כל אחד אומר אני וחברי כהן ולעיל בשבויה לא דקדק לכתוב כל אחת אומרת אני וחברתי טהורה ולענ"ד נראה דה"ט דרש"י דדקדק לכתוב כן דבגמרא עביד צריכותא על כל הני מתני' דאשמעינן דינא דהכה שאסר דאי תנא מודה ר' יהושע וכו' ושתי נשים שנשבו לאשמעינן דלא חיישינן לגומלין וכן שני אנשים משום דקא בעי למיתני פלוגתא דר' יהודה ורבנן והיינו דדיקדק לפרש ברישא כל א' אומרת חבירתי טהורה לומר דאפילו בכי הא דאינה מעידה על עצמה כ"א על חבירתה ואיכא חששא דגומלין טפי קמ"ל דלא חיישינן ובסיפא אפי' אמר אני וחבירי דאין נראה לגומלין כ"כ ואפ"ה פליג ר' יהודה דחייש לגומלין:

מתניתא לענין קדשי הגבול. כרבנן בברייתא דהובא' בבבלי דף כ"ד אני כהן וחבירי כהן נאמן להאכילו בתרומ' ואינו נאמן להשיאו אשה כלומר לענין יוחסין שיהא אצלנו בחזקת מיוחס להענות בנו לעבודה או להשיא בתו לכהן בלא בדיקה אלא יצטרך לבדוק אחריו כדתנן פ' עשרה יוחסין הנושא אשה כהנת וכו' כן פי' ר"ח בתוס' וכן משמע הכא דקאמר אבל לענין משפחה צריך ב' עדים והיינו לענין משפחת יוחסי כהונה דדומיא לקדשי המזבח קאמר. ומכאן נמי קצת ראי' לדברי הרמב"ם ז"ל פ' כ' מהלכות א"ב דמחלק בין תרומה דרבנן לתרומה דאורייתא דלהאכילו תרומה דאורייתא צריך שני עדים והילכך פסק שם דמתרומה של תורה מעלין ליוחסין ע"ש וכן משמע הכא דקאמר לקדשי המזבח צריך ב' עדים ותרומה דאורייתא וקדשי המקדש דין א' להם לענין זה להעלותו ליוחסין כדמשמע מבבלי בשינוייא ואב"א השתא נמי בדרבנן אכול כו' ע"ש וקדשי הגבול דקאמר הכא בתרומה דרבנן מיירי ועיין בקונטרס האחרון בחידושי כתובות שם הארכתי לתרץ דברי הרמב"ם ז"ל מקושית המפרשים שהקשו עליו בזה:

אני אומר בן גרושה וחלוצה הוא. משמע דלרבי אינו נאמן אפילו להאכילו בתרומה מטעם זה דשמא חלל הוא אלא להחזיקו כבנו לענין ירושה קאמר ולר' חייא נאמן דהרי אם היה רוצה היה נעשה כהרחק עדות כדמפרש ר' אבין אליביה ובבבלי דף כ"ה מוחלפת השיטה דלר' נאמן הוא להאכילו בתרומה מטעמא שבידו להאכילו בתרומה והיינו כסברת ר' אבין אליבא דר"ח שאלו היה רוצה לא היה מודה שהוא בנו ומעיד עליו והילכך. השתא נמי מהימן במיגו אבל ליוחסין אינו נאמן משום דצריך ב' עדים ואין בידו להשיאו אשה על פיו אפי' הוא רחוק בלא צירוף אחר וכיון שכן עדות גמור הוא ואין קרוב נאמן וכן פירש הרא"ה בשם מורו הרמב"ן ז"ל להאי שיש בידו להאכילו וכו' דקאמר התם לתרץ קושית התוס' שהקשו בד"ה שבידו וע"ש. ולמאי דמסיק הכא אליבא דרבי דאינו נאמן מטעמא דאימר קושטא בנו הוא אבל שמא חלל הוא ניחא הא דמחלק בין כהונה ללויה דקרוב נאמן דלא שייכא האי טעמא שמא חלל הוא וכיון שאתה מאמינו שהוא בנו האמינו שהוא לוי אבל בבבלי אליבא דר"ח דקאמר סתם קרוב אינו נאמן והילכך צריך לאוקמי הא דקאמר התם דללויה נאמן במסיח לפי תומו מיירי והרמב"ם ז"ל שם הלכה י' פסק כרבי בבבלי דאביו נאמן בתרומה וסתם דבריו ומשמע דאפילו מכירין בו שהוא אביו וליכא מיגו נאמן כדפי' הה"מ שם וכן נראה מדכתב שם וכן כל כהן שאמר בני זה כהן נאמן ולא נקט בני זה וכהן ועיין בתוס' שם ד"ה הרי ופשוט הוא דבתרומה דרבנן מיירי דלא עדיף מעד אחד דעלמא דדוקא בתרומה דרבנן הוא דנאמן וכ"כ הטור סימן ג' בהדיא בתרומה בזמן הוה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף