פני משה/כתובות/ב/ז

פני משה כתובות ב ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שתי נשים שנשבו. שיש עדים שנשבו:

שמעידות זו על זו. כל אחת אומרת חברתי טהור':

הרי אלו נאמנות. דבשבויה הקלו להכשיר עד אחד ואפילו אשה ואפילו עבד או שפחה או קטן מסיח לפי תומו:

אינן נאמנין. ליתן להם תרומה:

ובזמן שהן מעידין זה את זה. שכל אחד אומר אני וחברי כהן:

גמ' מתניתא. דקתני דעד אחד נאמן בכהן:

לענין קדשי הגבול. להאכילו בתרומה הוא דנאמן:

אבל לענין משפחה. ליוחסין ולהאכילו בקדשי המזבח צריך שני עדים להעיד עליו שהוא כהן:

והא תני מעלין וכו' ניחא. דלכהונה מפרשינן היינו לתרומה:

ללויה לישראל ולא לענין משפחה. על כרחך דלענין משפחה מיתפרשא להשיאו אשה כשירה וקתני מעלין ע"פ עד אחד:

ומשני ליתן לו מעשר עני. הוא דקאמר דעד א' נאמן ולא לענין משפחה והא דלא משני ללויה למעשר ראשון משום דס"ל מעשר ראשון לכהנים כדלקמן:

שתי חזקות לכהונה. להעיד עליו שהוא כהן:

בארץ ישראל. ששם בתי דינין קבועין ובודקין:

נשיאות כפים. אם ראוהו נושא כפיו או שחלק תרומ' בגרנות:

ובסוריא. ארם נהרים וארם צובה שכיבש דוד וחיברה לא"י וקסבר האי תנא כיבוש יחיד לא שמיה כיבוש ותרומה דידה לאו דאורייתא והילכך נשיאת כפים הוי חזקה אבל לא חילוק גרנות:

עד מקום ששלוחי החדש מגיעין. להודיע לגולה יום שקידשו ב"ד את החדש לעשות פסח בזמנו והן היושבים בתוך מהלך ט"ו יום:

עד נמרין. שם מקום הוי נשיאת כפים חזקה לפי שב"ד קבוע שם לקבל שליחות החדש של ב"ד הגדול:

ובבל כסוריא. דהוי נמי חזקה בנשיאת כפים לפי שיש שם ישיבה וב"ד קבוע ובודקין אחר נושאי כפים:

אף באלכסנדריאה. של מצרים בראשונה שב"ד היו יושבין שם ובודקין:

כך מעשר ראשון חזקה בכהונה. והיינו בתר דקנסינהו עזרא ללוים ויהבי מעשר לכהנים וכגון דיהבי ליה בתורת חלוקה:

והחולק על פי ב"ד. ירושה עם אחיו ונטל תרומה בחלקו אינה חזקה לכהונה שאני אומר הך תרומה לאו מחלק ירושת אביו אלא מאבי אמו כהן נפלה לו:

והעליתי עבד לכהונה. ובבבלי מסיק בסוף פירקין דה"ק בקשו להעלות דחזי העבד אוכל תרומה באתריה דר' יוסי דס"ל אין מעלין מתרומה ליוחסין ואזיל ואסהיד באתריה דר' יהודה דס"ל מעלין וגריס התם ר"א בר' יוסי:

ה"ג א"ר יצחק בן חקולה רבי ור"ש ברבי וכו' חד לכהונה. אחד העלה לכהונה וא' ללויה ולקמן מפרש לה:

חד בר נש אתא לגבי דר' גרסינן:

בנך הוא. נאמן אתה להחזיקו בבן שלך ואין אתה נאמן להעלותו לכהונה. ואם אין את מאמינו שהוא כהן אל תאמינו שהוא בנו. ולא יהא נאמן כלל אפינו להחזיקו בבנו:

א"ל בנו הוא וכו. כלומר דשמא אחת מן הפסולות נשא ובנו זה חלל הוא ולפיכך אינו נאמן להעלותו לכהונה:

אכין א"ל. כן השיבו ר' חייא לרבי:

אם מאמינו וכו'. ואם אין אתה מאמינו שהוא כהן אל תאמינו שהוא בנו:

ויעשה כהרחק עדות. כלומר יהא נאמן על הכל דמתוך שהיה רוצה היה נעשה כהרחק עדות שלא היה מודה שהוא בנו והיה נאמן להעלותו על פיו שהרי מעלין לכהונה ע"פ עד אחד:

בנו הוא. כלומר שכיון שהודה שהוא בנו שוב לא מהימנינן ליה במגו וחיישינן שמא חלל הוא:

לא כן וכו'. ומדייק הש"ס על דאמר לעיל חד העלה אח כו' ונימא דודאי מה שהעלה רבי אח ע"פ אחיו היה כלומר דהרי ר"ש ברבי לא פליג אאבוה ורבי הא ס"ל דאין אב נאמן על הבן להעלותו לכהונה וא"כ תסתיים דר"ש ברבי העלה אח מפי אחיו:

אפי' תימר בן מפי אביו. הוה בעובדא דר"ש ברבי וללויה העלהו ולא לכהונה. והיינו דקאמר לעיל חד לכהונה אח מפי אחיו וחד ללויה בן מפי אב:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף