שיירי קרבן/ביצה/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
חתם סופר
עמודי ירושלים
גליוני הש"ס




שיירי קרבן TriangleArrow-Left.png ביצה TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רי"א אופין ומבשלין על המבושל וכו' כתב הרא"ש בפרקין ובהדיא פליגי ר"א ור"י בירושלמי וכו' ור"י דריש קרא את אשר תאפו דמכלתין דתני' רי"א הרוצה לאפות היה נאפה לו והרוצה לבשל נתבשל לו ע"כ ותימא הא מפורש כאן דאף ר"י יליף מאשר תאפו וגו' דאופין על המבושל וקשיא נמי דה"ל לש"ס בבלי להביא דברי ר"י ואף דבמכילתא פרשה בשלח הוא כמ"ש הרא"ש מ"מ בירושלמי לא משמע כן וצ"ע:

ברם כמ"ד באלוש וכו'. וקשה הא בקרא כתיב ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין משמע דבסין נאמרה פרשת המן וי"ל במסעי משמע דבמדבר סין היו ג' מסעות ואלוש היתה האחרונה משם נסעו לרפידים א"כ מסתמא פרשת המן נאמרה באלוש:

איתא חמי דבר תורה הוא אסור וע"ת מתירין אר"א בדין היה וכו'. מכאן נראה סייעתא לדעת הרמב"ם דהכנה מי"ט לשבת לכ"ע מדאורייתא מותרת כיון דסתמא דש"ס מסיק הכי בלי שום חולק ועיין בפוסקים:

מעשה באחד שהדיר את בנו לת"ת וכו'. בבבלי בנדרים דף לח גרסינן המדיר בנו לת"ת מותר למלאות לו חבית של מים וכו' ופירשו רש"י והר"ן דמסתמא ממילי זוטרי כי הני דליכא בהו ביטול לימוד תורה לא אדריה ע"כ וקשה א"כ מאי ראיה מייתי משם לעירובי תבשילין וצ"ע:

הדא אמרה אע"פ שאין בהן כזית אית הוה בהון שיעורא. כתב המרדכי ומביאו ב"י סי' תקכ"ז דאיתא בירושלמי עירובי תבשילין כך הם פת כביצה ותבשיל כזית והא דקאמר פת כביצה ותבשיל כזית פליג אתלמודא דידן דמשמע שיעור כוית ולא מפליג בין פת לתבשיל ע"כ ובש"ע בהג"ה פסק כהירושלמי דבעינן פת כביצה ע"כ ולא ידעתי אנה מצא דבר זה אדרבה בסוגיין משמע בסמוך דע"ת אין לו שיעור כלל ואפילו בפחות מכזית סגי וכדתני בברייתא דמסייע מינה לרבי יוחנן וצ"ע:

אר"ח תניי היה לו לר"ח הגדול. כ' המרדכי ומביאו ב"י שם ובירושלמי איכא פלוגתא אם צריך להתנות מעי"ט ואיכא מ"ד שא"צ להתנות מעי"ט גם ע"ז סמך מהר"ש בונבור"ק והתיר לסמוך עליהם בי"ט עצמו בלא תנאי דבשל סופרים הלך אחרי המיקל ע"כ ותימא הא ליכא פלוגתא בהא דצריך להתנות מבעי"ט אלא דפריך הש"ס ומתמה על הך ברייתא כי האי דמתמה דסבר שלא היה בהן כזית ומשני שהיה בהן כזית וצ"ע:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף