שיטה מקובצת/ברכות/טו/ב
שיטה מקובצת 
ברכות טו ב
אלא הא דתני יהודה בריה דר' שמעון בן פזי חרש המדבר ואינו שומע תורם אפילו לכתחלה מני וכו'. מדמייתינן הא דר' שמעון בן פזי הכא משמע דליכא חילוק בין קריאת שמע דאורייתא לברכת תרומה דרבנן. דאי לא תימא הכי אם כן מאי קושיא דהא לא דמיין אהדדי. ואסיקנא דר' יהודה אפילו לכתחלה קאמר. והא דקתני הקורא משום ר' יוסי. ואי קשיא ההיא דברכת המזון הא דידיה שרי לכתחלה והא דרביה בדיעבד:
תנן התם במגלה הכל כשרין וכו' מאן תנא חרש דיעבד נמי לא. דלישנא דחוץ משמע ליה השתא אפי' דיעבד, אי נמי דס"ל דחרש דומיא דשוטה וקטן דאפי' דיעבד נמי אין קורין:
ודילמא ר' יהודה היא. ודיעבד שפיר דמי דאמרינן דלשון חוץ לא משמע אלא לכתחלה:
הוה אמינא צריך ואין לו תקנה. כלומר דלא יצא ואפילו בדיעבד קמ"ל:
אמר רב יוסף מחלוקת. כלומר אם צריך השמעת האוזן בקריאת שמע. אבל בשאר מצות דברי הכל יצא:
והכתיב הסכת ושמע ישראל ההוא בדברי תורה כתיב. כלומר לא בא להשמעת האוזן אלא לכונת הלב לשינון. והיינו בהרהור אף על פי שאינו מוציא בשפתיו:
וכתבתם הכל בכתב ואפילו צואות. כגון וקשרתם וכתבתם ולמדתם:
איצטריך. כלומר איצטריך טעמא דוכתב. דסלקא דעתך לילף כתיבה כתיבה מהתם. כלומר אי כתב הכא וכתב אף על גב דהתם איכא מיעוטא והכא ליכא אכתי הוה אמינא לילף גזירה שוה מוכתב וכתב מה התם אלות אין צואות לא דשמעינן ממיעוטא אף הכא נמי אף על גב דליכא מיעוטא ניליף מגזירה שוה דצואות לא. כתב רחמנא וכתבתם לאפוקי מגזירה שוה:
עני רבא בתריה כגון על לבבך וכו'. וצריך להתיז ז' של תזכרו דלא ליתחזי סמ"ך:
אמר ר' חמא בר חנינא כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה אפילו נתחייב בדינה של גיהנום מצננין אותו לו שנאמר בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון אל תקרי בפרש [ש' שמאלית] אלא בפרש [ש' ימנית]. כלומר בפרש מלכים דהיינו תיבות קריאת שמע שהוא עול מלכות שמים. שדי בה כלומר בזכותה תשלג בצלמות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |