צל"ח/ברכות/טו/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
וצריכא דאי אשמועי' הלכה כר"י ה"א אפי' לכתחלה.ואין לדקדק איך נימא דכוונתו אפילו לכתחלה א"כ למה אמר הלכה כר"י דאיכא למטעי דוקא דיעבד ה"ל למימר הלכה כר"מ איכא למימר דניחא לי' למימר הלכה כר"י שדבריו מפורשים במשנה והכל בקיאין במשניות משא"כ ר"מ לא נזכר רק בברייתא הא חדא. ועוד קאמינא דר"מ שאמר אחר כוונת הלב הן הן הדברים א"כ אף אם לא הוציא בשפתיו כלל רק הרהר בלבו ג"כ יוצא י"ח ק"ש ועיין ברשב"א כאן וברא"ש לקמן פ"ג סימן י"ד שהאמת אינו כן דהרהור לאו כדיבור דמי לכן אמר הלכה כר"י שדוקא לא השמיע לאזנו אבל עכ"פ הוציא בשפתיו ולעולם דבזה שוב אף לכתחלה שרי לכן הוצרך למימר ג"כ הלכה כר"י דאמר משמי' דראב"ע:
שם ה"א צריך ואין לו תקנה. כאן ודאי יל"ד איך אפשר דהיינו צריך וא"ל תקנה א"כ למה קבע הלכה כראב"ע שאינו נזכר, במשנה רק בברייתא וגם יש להסתפק בפירוש דבריו ה"ל למימר הלכה כר' יוסי שמוזכר במשנה ודבריו מפורשים שאפי' דיעבד אינו יוצא. ונראה משום דטעמו של ר"י אינו מפורש במשנתינו אלא שבגמרא מפרש טעמו מדכתיב שמע והיינו משום דמסקינן לקמן דהסכת ושמע בדברי תורה כתיב אבל לפ"מ דאמר רב יוסף מתחלה דבשאר מצות לכ"ע לא יצא דכתיב הסכת ושמע אלא דאיתותב במה דקאמר לכ"ע לא יצא שהרי תניא שאם בירך בה"מ בלבו יצא אבל טעמי' דר' יוסי ודאי דאיכא לפרש מהסכת ושמע וס"ל באמת דבכל המצות לא יצא אם לא השמיע לאזנו ולכן לא רצה לומר הלכה כר"י אבל ראב"ע דבריו מפורשים שטעמו מדכתיב שמע ישראל ושמעינן שלא החמיר אלא בק"ש אבל לא בשאר מצות ולעולם דצריך היינו ואין לו תקנה ולכן הוצרך לומר ג"כ הלכה כר' יהודה (יתר חידושים בסוגיא זו עיין בחידושינו במס' מגילה):
שם מצננין לו גיהנם. ויל"ד ממ"נ אם הוא צדיק גמור מה עבידתי' בגיהנם כלל שיצטרכו לצנן לו הגיהנם ואם הוא חייב לסבול עונש בגיהנם א"כ מה עונש הוא זה אם לא יסבול צער גיהנם ולמה הכניסוהו לגיהנם לבטלה. ונראה ע"פי מ"ש חכמי המוסר שגם הצדיקים בהכנסם לג"ע עוברים דרך הגיהנם לטובת קצת רשעים קרוביהם שכבר סבלו קרוב לערך עונש המגיע עליהם ואעפי"כ אין בכחם לעלות ואין חבוש מתיר עצמו והצדיק בעברו מעלה אותם עמו והצדיק סובל קצת צער לטובת רשעים ההם ואל תתמה שמצינו דוגמא לזה בעוה"ז לעיל דף ה' ע"ב יהב לי' ידי' ואוקמי' הרי שבצדיקים גופייהו החבוש עצמו אינו יכול להציל עצמו וחבירו מצילו וע"ז רמז ריב"ז לקמן דף ך"ח ע"ב שאמר ולא עוד אלא שיש לפני שני דרכים וכו' והכוונה שבוודאי ידע בנפשו שצדיק גמור הוא ויורש ג"ע ולא גיהנם אלא שלא ידע באיזה דרך מוליכין אותו וע"ז אמרו כאן שהקורא ק"ש ומדקדק באותיותי' אפילו אם ילך לג"ע דרך הגיהנם אז יצננו לו הגיהנם דרך הילוכו שם. ואולי לזה כיוונו בשלהי מס' חגיגה ת"ח אין אור של גיהנם שולטת בהם וכו' היינו אפי' בעברם דרך שם אין האור שולטת בהם כי ציננו לו האור:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |