שיטה מקובצת/בבא בתרא/סב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיטה מקובצת TriangleArrow-Left.png בבא בתרא TriangleArrow-Left.png סב TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רשב"ם
תוספות
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר. אי אפשר לפרש כגון שמצר לו שני מצרים ארוכים ואתד קצר כגון זה ) דהא אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב דקנה כנגד ראש תור דבכי הא אי אפשר שיאמרו הם שיקנה כנגד ראש תור דהא אמרינן בסמוך מצר לו מצר ראשון ומצר שני ומצר שלישי ומצר רביעי לא מצר לו רב אמר קנה כולה חוץ ממצר רביעי ורב אסי אמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה והשתא קשה כשמצר לו שלשה מצרים ארוכים לא קנה לרב אסי אלא תלם אחד על פני כולה וכשלא מצר לו אלא שנים וחצי קנה כנגד ראש תור. אלא הכא בשמצר לו שלשה ארוכים ולא מצר לו המצר הרביעי אלא קצר כגון זה *) ובכי הא אמר שלא קנה מן הדרומי אלא כנגד הצפוני הקצר כזה *). הרשב"א ז"ל.

ואם תאמר כיון שבמצר לו ארבעה המצרים עסקינן אלא שהרביעי קצר היכי קאמר רב בהא לא קנה ארוך כנגד קצר והא שמעינן ליה לרב דאמר שאפילו לא מצר לו אלא שלשה מצרים קנה הכל חוץ ממצר רביעי ולמה יגרע כשהמצר הרביעי קצר יותר מזה שלא מצר לו מצר רביעי כלל. יש לומר היינו טעמא דגרע כשמצר לו מצר רביעי והוא קצר לפי שהיא כמפרש שאינו רוצה שיקנה כנגד הארוך שהרי מיעט כנגדו ומצר לו מצר קצר לומר שלא קנה ארוך אלא כנגד קצר אבל כשמצר לו שלשה מצרים ומצר קצר אין שם כל ארכו ורחבו של שדה בכללם וצא ולמד מעיקר מצרים דהא ודאי אם אמר לו שדה זו אני מוכר לך ולא מצר לו מצרים כלל קנה כל השדה וכשמצר לו מצר אחד או שני מצרים לא קנה אלא תלם אחד על פניהם כדאמרינן צריך למכתב ליה רוחין תרתין. כן נראה בעיני. וראיה לדבר שאם לא מצר לו מצרים כלל קנה כל השדה ולא תשעה קבין בלבד מהא דאמרינן לעיל חדא ארעא אמר ליה תרתי ארעתא לא אמר ליה והרי זה לא מצר מצרים לאותם שדות מדהוה מסתפקא להו אי קנה חדא או תרתי ואפילו הכי חדא ארעא מיהת קנה. ויש לדחותה כשהשדות מחוברות ומצר לו מצריהן ואפילו הכי לא קנה אלא חדא ארעא דאמרינן מצרים הרחיב לו. מכל מקום כן הדעת נוטה דשדה כל השדה משמע וכן בית כל הבית במשמע וכמו שאנו אומרים במחזיק בנכסי הגר כשהשדה מסויימת במצריה שקנה כל השדה במכוש אחד ולא אמרינן שלא קנה ממנה אלא תשעה קבין כך האומר שדה זו אני מוכר לך קנה כל השדה ואפילו אם אינה מסויימת במצריה מסתברא דקנה כל השדה כולה ואף על גב דבמחזיק בנכסי הגר אמרינן דלא קנה אלא כדאזיל תיירא דתורי והדר אלמא כי האי שיעורא מיקרי שדה אחת דעת אחרת מקנה אותה שאני דכיון שהוא מפרש לו שיקנה השדה כל השדה במשמע ולא הוצרכו המצרים אלא להכיר ולפרסם מקום הבית והשדה שהוא מוכר לו. שתיק רב וכיון דשתק כו'. ונראה בעיני דלהכי אמרינן ומודה רב אף על גב דהדר ביה כו ככתוב בפסקי הרא"ש ז"ל. והיכא דלא מצר לו אלא שלשה מצרים ואחד מהם ארוך כנגד קצר כיון דקיימא לן כההיא דאמר רב קנה הכל חוץ ממצר רביעית הכא נמי אמרינן שקנה כנגד ראש תור. ולענין מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר קיימא לן כרב כהנא ורב אסי. ואפשר דהא דאמרינן אם מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר בהכי מיירי ואף על גב דרב אסי אמר לקמן לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה לדבריו דרב קאמרי ליה לדבריך דסבירא לך היכא דמצר לו שלשה מצרים קנה הכל חוץ ממצר רביעי הכא יהיה כנגד ראש תור. והיכא דמצר לו ארבעה מצרים מצר מזרח ארוך ומצר מערב קצר מצר דרום ארוך ומצר צפון קצר לרב לא קנה ארוך אלא כנגד הקצר בין לאורך בין לרוחב ולרב כהנא ורב אסי פלגינן לה בתרי ראש תור ובהכי נמי מצינא לפרושי לפלוגתיה דרב ורב כהנא ורב אסי. רוחין תרתין שאם לא כתב לו כן אלא שכתב לו שדה שיש לי בתוך שדות ראובן ושמעון אני מוכר לך איכא למימר כו' ככתוב בתוספות. אי נמי נותנים לו תלם אחד על פני מזרח וצפון. מכל מקום אין פוחתין מתשעה קבין דלא איקרי שדה בפחות מכאן כדתנן ולא את השדה כו'. עליות הר"י ז"ל.

סיים לו את הקרנות מהו. כגון שהזכיר לו המצרים של הקרנות קרן של מזרחית צפונית ושל צפונית מערבית ושל מערבית דרומית ושל דרומית מזרחית ולא הזכיר לו מצרים של רוחות מהו מי אמרינן כיון שסיים לו את הקרנות בזכרון המצרים שלהם כמי שסיים לו את הרוחות והזכיר לו מצרים שלהם דמי או דלמא לא דמי כמי שסיים את הרוחות ולעולם לא קני אלא מקום הקרנות בלבד כמו שאמרנו. מאי מי אמרינן כיון שלא הזכיר הרוחות אלא הקרנות בלבד עבדינן לה ארבע פיסקי באלכסון מקרן מזרחית צפונית לקרן מערבית דרומית ומקרן מזרחית דרומית לקרן מערבית צפונית כגון זה ולא קני אלא תרי פסקי בלחוד מנייהו דאמרינן כל קרן מנייהו מחד גיסא הוא דמשמש ולא מתרי גיסי והכי קאמר זבנית לך מקרן מזרחית דרומית ועד קרן מזרחית צפונית ומקרן מערבית דרומית ועד קרן מערבית צפונית ואשתכח דלא אקני ליה אלא תרי רוחי בלבד רוח מערבית ורוח מזרחית אי נמי איפכא דיהבינן ליה מקרן מזרחית דרומית ועד קרן מערבית דרומית שהוא רוח דרומית ומקרן מערבית צפונית ועד קרן מזרחית צפונית דלא אקני ליה אלא תרי רוחי בלחוד והאי דכתב ליה ארבע קרנות תחלת כל רוח וסופו הוא שסיים ולעולם כל קרן מנייהו לא משמש אלא מחד גיסא. או דילמא כל קרן מנייהו מתרי גיסי משמש דקרן מזרחית דרומית משמש מקרן מזרחית דרומית ועד חצי רוח מזרחי מכאן וחצי רוח דרומית מכאן וקרן מזרחית צפונית משמש חצי רוח מזרחי וחצי רוח צפוני וקרן מערבית צפוני משמש חצי רוח צפוני וחצי רוח מערבי וקרן מערבית דרומית משמש חצי רוח מערבי וחצי רוח דרומית והוה ליה כמי שסיים ארבע רוחותיה וקני ליה כוליה כמין גמא מהו. כגון זה) מי אמרינן כיון דמצר ליה מזרח וצפון קני ליה לרוח דרומית ולרוח מערבית דאמרינן כיון שכתב רוח מזרחית לא צריך תו למכתב ליה רוח דרומית וממילא שמעינן דאקני ליה נמי מקרן מזרחית דרומית כנגדו ועד קרן מערבית דרומית וכיון דכתב ליה נמי רוח צפונית לא צריך תו למכתב ליה רוח מערבית דרומית דממילא שמעינן דאקני ליה מקרן מערבית צפונית כנגדו עד דמטי לקרן מזרחית דרומית דהוה ליה מרובע. או דלמא אמרינן כיון דלא כתב ליה רוח דרומית ורוח מערבית לא קני אלא תלם אחד על פני מזרח וצפון כגון זה) אי נמי כנגד ראש תור כזה) הר"י ן' מיגש ז"ל.

והכלל בכל שאין נותן לו פחות מתשעה קבין במקום אחד אבל אין לחוש אם נותן לו בשני מקומות אף על גב דשדה הזכיר לו דמשמע שדה אחת דלהכי מצר ליה בענין זה שיקנה בשני מקומות ויש אומרים צריך שיהא החלק שתחלוק לו כולו מחובר ויהא בו תשעה קבין. הר"י ז"ל בעליות.


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף