שיטה מקובצת/בבא בתרא/סא/ב

שיטה מקובצת בבא בתרא סא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מיעוט ארעתא תרי. ואיכא למידק מאי שנא מההיא דאמרינן בריש פרק חזקת הבתים ההוא גברא דאמר ליה לחבריה נכסי דבי סיסין מזבינא לך הוי חדא ארעא דמקריא דבי סיסין אמר ליה האי לאו דבי סיסין היא ואיקרי הוא דמקריא דבי סיסין ואתא לקמיה דרב נחמן ואוקמה בידא דלוקח. יש לומר דהתם כל נכסי דבי סיסין קאמר ליה והכי גרסינן התם בנוסחאי דוקאני. ואיכא למידק תו דהא גרסינן במציעא בפרק השואל האי מאן דשאיל נרגא מחבריה למרפק פרדסא רפיק כל פרדסא דבעי. פרדסי רפיק ביה כל פרדסי דאית ליה ולא אמרינן דלא רפיק ביה אלא תרי פרדסי. ויש לומר דהתם לא גרסינן פרדסי אלא פרדסאי. ואם תאמר מה הפרש בין פרדסאי לארעתאי דבי רבי חייא בפרדסאי מכנה להו בשמא דנפשיה והתם מכנה בשמא דאחריני ומאי שנא. יש לומר כל שהוא מקדים ומזכיר הקרקעות אמרינן מיעוט ארעתי שתים אלא שלאחר מכאן כדי לבאר מאיזה מוכר לו אם מאותן שהיו מזולת בי חייא או מאותן של בי חייא קא מפרש ומגלה ארעתא דאמר ליה הם מאותם שלקח מבי חייא והוא הדין לאומר ארעתא שלי דשלי לא אמר אלא לברר שמשל עצמו הוא מוכר לו אותן ארעתא ומיעוט ארעתא תרי אבל כשאומר פרדסאי או ארעתאי הרי מכר כל מה שכולל הכנוי והוא הדין לאומר קרקעות חייא. ונראה שאפילו אומר הקרקעות שלי או הקרקעות של בית חייא הכל בכלל המכר ואפילו שלש וארבע שהרי הקדים הכנוי לזכירת הקרקעות.

הכי גרס ר"ש ז"ל ואי אמר ליה נכסי אפילו בתי ועבדי ואי אמר ליה כל נכסי אפילו מטלטלי. ואיכא למידק דהכא משמע דמטלטלי ליתנהו בכלל נכסים ובפרק מי שמת אמרינן גלימא איקרי נכסי אלמא מטלטלי בכלל נכסים והתם נמי נכסי גרסינן ולא כל נכסי. ויש אומרים דהתם נכסאי והכא נכסי. ויש מי שאומר דהתם מתנה ובעין יפה נותן והכא מכר. ובספרים שלנו לא גרסי הכי אלא ואי אמר ליה כל נכסי ואפילו בתי ועבדי והוא הדין למטלטלים ואגב הנך דלעיל נקטה. ומיהו התם נמי לא גרסי כל נכסי אלא נכסי לפלניא. ואפשר דמשום דאמר הכא כל ארעתא נקט נמי הכא כל נכסי והוא הדין לאומר נכסי. והעיקר נראה כפירוש הראשון דהתם באומר נכסאי והאמת כן הוא כי שכיב מרע שצוה על נכסיו אינו אומר נכסי אני נותן אלא נכסאי. הרשב"א ז"ל.

ועל מה שכתב הרשב"א דהוא הדין לאומר קרקעות חייא כלומר דכיון שלא אמר של חייא או דבי חייא כולן מכורין כאלו אמר שדותי. ויש חולקין כיון שלא הזכיר השם והכינוי ביחד. ומיהו אמר הקרקעות שלי או הקרקעות של בית חייא הכל בכלל המכר דכיון שהזכירם בה"א הידיעה שאמר הקרקעות הידועים משמע ואם אתה אומר שאינם אלא שתים אינם ידועים. וכן כתב ה"ר יונה ז"ל והר"ן ז"ל.

וזה לשון הר"י ז"ל בעליות. וקשה לן הא דמסקינן בפרק מי שמת באומר נכסי לפלניא דכל מטלטלין איקרי נכסי ולא אמרינן דיהיב ליה תרי מני או תרי זוזי כדאמרינן הכא דאי אמר ליה ארעתא יהיב ליה תרי ארעתי. ועוד מדקאמרינן כל נכסי אפילו בתי ועבדי משמע דבלשון נכסים נמי צריך שיאמר כל דאי אמר ליה נכסי ולא אמר ליה כל דיהיב ליה תרי ארעתא. ויש לומר התם דקאמר נכסי לפלניא בלשון כנוי משמע כל נכסים שיש לי הכא דאמר ארעתא ולא קאמר ארעתאי אמרינן מיעוט ארעתא תרי. ולא גרסינן בשמעתין כל נכסי בפתח אלא כל נכסי בצירי ופירושו כגון דאמר כל נכסי דבי חייא כמו שפי' צריך שיאמר כל. ואם תאמר מאי שנא האומר נכסי בפתח מהאומר נכסי דבי חייא וכן כשאומר ארעתא דבי חייא מאי טעמא אמרינן דלא יהיב אלא תרי ארעתא והרי מכנה את הקרקעות לחייא והוה לן למימר דכל ארעתא דבי חייא בכלל כמו שאתה דן באומר ארעתאי בכנוי עצמו והדברים נראים דכי אמרינן הכא אי אמר ליה ארעתא יהיב ליה תרתי ארעתא פירושו שאומר ארעתא דבי חייא. ויש לומר דכן הוא עיקרו של דבר כשאומר נכסי בפתח הרי זו הודעה לנכסים שהוא מוכר כשסומך הנכסים לכינוי וכן אם יאמר קרקעותי הרי הודיע קרקעות שהוא מוכר כשסמך אותם לכינוי. תדע שלא תאמר הנכסי הקרקעות לפי שכבר הודיע אותם בסמיכתם לכינוי ואין צריך להודיעם בה"א ההודעה וכיון שיש הודעה לנכסי בלשון נכסי ויש הודעה לקרקעות בלשון קרקעותי נמצא כשאומר נכסי כלל כל נכסיו וכשאומר קרקעותי כולל כל הקרקעות לפי שהודעה כוללת היא את כל מה שהוא מודיע אבל כשאומר נכסי דבי חייא או ארעתא דבי חייא אין שם הודעה דנכסי בלשון ארמית כמו נכסים מוכרת בלשון עברי נמצא שאינו סומך את הנכסים לכינוי. תדע שלא נסמכו לכינוי שהרי צריך לאות דל"ת כשבא לכנותם לבעליהן כגון נכסי דבי חייא נכסי דבי סיסין וכיון שאינו סומך את הנכסים לכנוי אין שם הודעה. תדע שצריך להודעה שהרי תאמר בלשון עברי הנכסים של בית סיסין וכן הקרקעות של פלוני הם הנה תראה מן הכתוב כשהוא אומר נכסים של פלוני וקרקעות של פלוני אין שם הודעה עד שתבא ה"א הידיעה וכיון שלא הודיע הנכסים והקרקעות אין הלשון כולל הלכך כשאומר קרקעות שלי או קרקעות אני מוכר לך שהם שלי יהיב ליה תרי ארעתא דמיעוט קרקעות שנים וכן כשאומר קרקעות של פלוני רוצה לומר קרקעות אני מוכר לך שלקחתי מפלוני וכן כשאומר נכסים של פלוני אינו נותן לו כי אם שתי קרקעות. כן נראה בעיני. והדקדוק הזה ברור ומכוון. ולפיכך האומר הקרקעות שלי אני מוכר לך או הקרקעות של פלוני כיון שהודיע אותם נותן לו את כלם. ובעובדא דנכסי דבי סיסין גרסינן כל נכסי בר סיסין שאם לא אמר כל לא יהיב ליה אלא תרי. ויש ספרים שכתוב בהם נכסי דבי סיסין ואין שם כל ומכל מקום צריך לפרשה כשאמר כל לפי גירסת הגאונים ז"ל שגורסין כאן כל נכסי ופירש לך התלמוד בכאן כשבא לבאר עיקר הדין שצריך לומר כל ולא הוצרך להזכירו בסיפור המעשים וכן פירש שם רבינו חננאל ז"ל. ואית דלא גרסי בשמעתין כל ומפרשים דלשון נכסים כולל הוא. תדע שלא יבא ממנו לשון יחיד מה שאין כן בלשון ארעתא. עוד יש מפרשים דהא דאמרן בפרק מי שמת אמר מטלטלי לפלניא אמר נכסי לפלניא כשאמר כל מטלטלי וכל נכסי מיירי ואלו לא אמר כל יהיב ליה תרי מאיזה מין שירצה דלשון נכסי כולל כל המינין כמו שמפורש שם וזהו דעת רבינו חננאל ז"ל שפירש הא דאמרינן בשמעתין כל נכסי אפילו בתי ועבדי כשמכנה אותם לעצמו ואמר כל נכסי בפתח ואפילו הכי צריך שיאמר כל. עכ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף