שיטה מקובצת/בבא בתרא/סב/ב

שיטה מקובצת בבא בתרא סב ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

קנה הכל חוץ ממצר רביעי. פירש רבינו חננאל ז"ל חוץ ממצר השדה ממש וכל השדה קנה עם שלשה מצרי השדה אבל המצר הרביעי לא קנה והואיל ולא מצר לו מצר רביעי והיינו דקאמרינן בסוגיין דבשדה לא שיירי ולא מידי כלומר בגוף השדה לא שייר כלום אלא המצר הרביעי בלבד שייר. ואמרינן לקמן לפום חד לישנא דאף על גב דמובלע מצר הרביעי בתוך המצרים שמצר לו לא קנאו ונראה בעיני דוקא כשיש שם מצר והמצר חלוק הוא מן השדה והואיל ולא מצר לו מצר רביעי לא קנה מצר השדה שבאותו רוח אבל אם אין שם מצר קנה הכל ואפילו תלם אחד לא שייר שהרי כל השדה נכללת בתוך שלשה מצרים ואפילו רב אסי דאמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה דוקא כשיש שם מצר ברוח רביעי דכיון ששייר המצר שהרי היה צריך לו מצר רביעי כדי שיקנה המצר אמרינן דשייר נמי בכל השדה. והר"י הלוי ז"ל פירש חוץ ממצר רביעי חוץ מחלק רביעי של השדה דפלגינן לה בארבע פסקי באלכסון. ולישנא דקאמרינן לקמן דבשדה לא שייר ולא כלום אינו מתיישב על זה הפירוש. עליות.

וזה לשון הר"י מיגש ז"ל: מצר לו מצר ראשון כו'. קנה הכל חוץ ממצר רביעי. פירוש דעבדינן לה לארעא ארבע פיסקי באלכסון כגון זה וקני ליה לשלש פסקי מנייהו בר מפיסקא רביעית. ושמואל אמר אפילו מצר רביעי נמי כיון שהזכיר שלש רוחות לא הוצרך להזכיר מצר רביעי וממילא שמעת דמתחינן ליה לחוץ מקצת רוח ראשון ועד קצת רוח שלישי וקני הכל. ורב אסי אמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה כגון זה ה. סבר לה כרב דאמר שיורי שייר מצר רביעי ומדשייר מצר רביעי שייר נמי כולה ולא אקני ליה אלא תלם אחד על פני כולה. ומסתברא דשיעור האי תלם כרוחב דקאמר רב אשי דאזיל תיירי דתורי והדר. אמר רבא הלכתא קנה הכל חוץ ממצר רביעי ולא אמרן אלא דלא מיבלע האי מצר רביעי עם השדה כולה אבל מיבלע ונראית כשדה אחת קנה הכל ואפילו מצר רביעי. וכן מובלע נמי לא אמרן אלא דליכא עלה דהאי מצר רביעי ריכבא דדיקלי ולא הוי תשעה קבין אף על גב דלא הוו עליה ריכבא דדיקלי ואי איכא לא קני ליה דהא שדה חשובה היא בפני עצמה משום הנהו ריכבא דדיקלי דאית ביה. איכא דאמרי כו'. והני תרי לישני דרך אחד הן ואין ביניהם חלוקה ולפיכך אמרינן ושמעינן מהני תרי לישני דאי הוה בינייהו פלוגתא אלישנא בתרא סמכינן. דבארעא לא שייר ולא מידי. פירש רבינו חננאל ז"ל דבארעא לא שייר ולא מידי מדקאמר קנה הכל ולאפוקי מדרב אסי דאמר לא קנה אלא תלם אחד על פני כולה. ולענין מצר רביעי נמי שמעינן דהיכא דמבלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי ולא הוי תשעה קבין ודאי קני. לא מבלע ואיכא עליה ריכבא דדיקלי אי נמי הוי תשעה קבין ודאי לא קני. מבלע ואיכא עליה לא מבלע וליכא עליה אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא. כלומר ללישנא קמא דרבא לא קני אלא עד דהוי מבלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי וללישנא בתרא קני דהא ללישנא בתרא לא אמרינן דלא קני אלא היכא דלא מבלע ואיכא עליה ריכבא דדיקלי דאף על גב דלא מבלע קנה זהו פירוש אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא כלומר להאי לישנא קני ולהאי לישנא לא קני. ורבינו האי גאון ז"ל פירש בספר מקח וממכר דהאי דאמרינן דבארעא לא שיירי ולא מידי דאפילו מצר רביעי נמי לא שייר ביה ולא מידי והאי דאמר רבא קנה הכל חוץ ממצר רביעי מוקי להו בחצר דמצר רביעי חשיב ביה. ולהאי פירוש לא משכחת טעמא לתשעה קבין דתשעה קבין ליתנהו אלא בשדה כדתנן ולא את השדה כו' אבל בחצר לא אשכחן דתלי ליה בתשעה קבין. ועוד דריכבא דדיקלי בחצר מאי בעי. הילכך האי פירושא לא אתברר לן. ולהך פירושא דפריש רבינו חננאל ז"ל נמי קשיא הא דאמרינן לא שייך ולא מידי דמשמע דאפילו מצר רביעי נמי לא שייר. ויש לומר דהא דאמרינן לא שייר ולא מידי בשדה שהוא מובלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי שהוא שדה לבן משום דשדה לבן סתמא דמובלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי הוא ובתר הכי הדרינן למידק בה בגופא דהאי שדה דאיירינן ולא שייר בה ולא מידי היכא דמובלע וליכא עליה ריכבא דדיקלי הוא דהיינו סתם שדה אבל לא מובלע ואיכא עליה לא קני כו'.

הא דאמר רבה מצר ארעא דמינה פליגא פלגא. מצר ארעא דמינה פסיקא תשעה קבין. פירושו היכא דזבין ליה איניש לחבריה חולקא סתמא מארעיה ואמר ליה זבינית לך או יהבית לך מצר ארעא דמינה פליגא כיון דקאמר דמינה פליגא ודאי הך חולקא דזבין ליה פלגא הוא דלשון פליגא משמע דתרי פליגי מתעבדי האי ארעא וחד פלגא מינה הוא דזבין לה או יהיב ליה. ואי אמר ליה דמינה פסיקא לשון פסיקא משמע דלאו פלגא דארעא זבין ליה אלא פסקא בלחוד הוא דזבין ליה הילכך יהב ליה פסקא דמתקריא שדה וקיימא לן דשדה לא הויא פחותה מתשעה קבין כדתנן ולא את השדה כו'. ואסיקנא דבין אמר מינה פליגא בין אמר מינה פסיקא אי אמר ליה אלין מצרנהא פליגא. פירוש אי אמר ליה אילין מצרני האי ארעא דיהבית לך מינה האי חולקא שמע מינה דפליגא קאמר ליה משום הכי קאמר ליה אילין מצרנהא לברורי עד היכא מטי תחומה כי היכי דלשקול פלגא מינה דאי סלקא דעתך פסקא דהיא תשעה קבין בלחוד הוא דאמר ליה למה ליה לאודועי מצרנהא כיון דתשעה קבין הוא דאית ליה מינה בין הויא ארעא רבתי בין הויא זוטרתי מאי נפקא ליה מינה לאודועי מצרנהא ועד היכן מטי תחומה אלא לאו שמע מינה מדקא מסיים מצרנהא מכלל דחולקא הוא דאקני ליה מינה דאי מטפי ארעא מטפי ליה ואי חסרא מחסר ליה ולהכי אצטריך לסיומי מצרנהא כי היכי דלידע עד היכי מטי תחומאה דלשקול מינה חולקא וכיון דמקני ליה חולקא מינה לא הוי פחות מפלגא דמאן דאמר דילמא פחות מפלגא הוא דאקני ליה עליו להביא ראיה. ואי לא אמר ליה אילין מצרנהא בין אמר ליה דמינה פליגא בין אמר ליה דמינה פסיקא תשעה קבין הוא דאית ליה דאי סלקא דעתך פלגא קאמר ליה אמאי לא קא בריר ליה מצרנהא כי היכי דלברור תחומאה דלשקול פלגא מינה אלא לאו שמע מינה פסקא קאמר ליה דהוא תשעה קבין. ומשום הכי לא איכפת ליה לאודועי מצרנהא וברורי תחומאה ואף על גב דמינה פליגא קאמר ליה לשון פליגא משמע נמי פסקא דהא אפילו מאן דלית ליה בארעא אלא פסקא זוטרתי כד בעי לברורה ולמשקלה תא נפלוג בהדך הוא דאמר ליה לשותפיה אלמא לשון פליגא נמי משמע אפיסקא. עד כאן לשונו.

ולא היא דחזאי לכולהו שטרי דנפקי מבי מר וכתיב בהו הכי פלגא דאית לי בארעא פלגא. יש שכתבו דהכי פירושו כשהאדם היה נותן ומוכר ואומר לשון פלגא דאית לי בארעא היו כותבים בשטר המכר פלגא וכשהיה אומר פלגא בארעא דאית לי היו כותבים בשטר דריבעא מכר ליה. ומכאן שהעדים יכולים לכתוב. פירוש הלשון ואינם צריכים לכתוב הלשון בעצמו. הר"ן ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף