שיח השדה/שבת/קלג/ב
וא"ל מספקינא כו' וענוש כרת. פירש"י ומיהו מיתה ליכא דלא אתרו בי' ולא קיבל עליו התראה וכרת איכא דהתחלה ברשות לא התחיל ולא ניתנה שבת לדחות אצלו בשעה זו ובתוספתא דשבת פט"ז אי' אם לא הילקט חייב מיתה וצ"ל דתוספתא מיירי דהתרו בו למיתה והרמב"ם פ"ה משגגות ה"ט כ' אומן כו' חייב חטאת שהרי התרו בו ועי' כ"מ שהק' מ"ט הוא זה שהרי התרו בו ותי' דס"ד שהוא אנוס לכן כ' שהרי התרו בו ומ"מ אינו מזיד לכן חייב חטאת וצ"ע למה ס"ד שהוא אנוס כל שוגג כן הוא ונ' דהוקשה לרמב"ם אמאי אמר במזיד ענוש כרת הא שוגג הוא ועוד למה לא אמר ענוש מיתה לכך מפ' דכרת היינו שגגת כרת דהיינו חטאת וקמ"ל דלא הוי טעה בדבר מצוה כיון שהתרו בו וכמ"ש הרמב"ם בהלכה הקודמת דהיכא דהו"ל למידע אין פטור של טעה בד"מ וכמ"ש בפסחים פ"ו ותדע דהרמב"ם בהלכה הקודמת ושל אחרי' מיירי בדיני טעה בד"מ, וד' רש"י ז"ל נ' דס"ל דכיון שא"ל לא מספקת ודאי ידע שיתכן שלא יספיק ואדעתא דהכי נכנס אהאי ספיקא שאם לא יספיק ג"כ לא איכפת לי' ולכך הוי מזיד וענוש כרת:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |