שיח השדה/שבת/קיח/ב
תד"ה אילו. לא ידע ר"י מה איסור יש בזה העולה לדוכן כו'. והק' האחרונים דבכתובות כ"ד ב' מבואר דזר העולה עובר בעשה ותי' ההפלאה ע"פ שי' החרדים דיש מ"ע לישראל להתברך ולשמוע בר"כ וזה כונת הגמ' בכתובות שאם זר עולה לדוכן אין מתברך ומבטל המ"ע אבל תוס' כאן מיירי שעולה בפ"ע ואין כהנים אחרים ובזה אין מבטל המ"ע. וצ"ב מנלן דכאן מיירי שעולה לבדו וי"ל דכמו דכהן אין חייב לברך אלא פ"א ביום ה"נ ישראל אם שומע פ"א ביום הברכה שוב אין חייב וא"כ שם בכתובות שרוצה להעלותו מנ"כ ליוחסין ע"כ נ"כ בכל ביהכ"נ שנכנס דאל"ה א"א להחזיקו נמצא אם הוא זר מבטל המ"ע אבל כאן יכול לשמוע אח"כ ב"כ בביהכ"נ אחרת ולכן כ' תוס' שלא ידע איזה איסור יש. עוד כ' בהפלאה דבזה מתורץ קו' תוס' שהק' דהול"ל אפי' למ"ד אין מעלין ה"מ תרומה דחולקין לעבד אבל נ"כ דאין עבד נ"כ לא ולמש"כ דעיקר עשה משום שאין מתברך ועבדים אינן בכלל ברכה כדאי' בסוטה דדוקא משוחררים בכלל ברכה, והנה בספרי אי' נשים ועבדים וגרים משמע דגם אינן משוחררים דלא כגמ' דידן ונ' דפלוגתא היא, ונ' דנשים ועבדים פטורין ממצוה זו דלהתברך דבירושלמי רפ"ד דתענית אי' דאין נ"כ בלילה והו"ל מ"ע שהז"ג כמו מילה וציצית ומ"ש בסוטה ל"ח שם נשים מנין כו' היינו שמתברכין כמו עם שבשדות אבל מצוות לשמוע הברכה, ובזה י"ל ד' הב"ח באו"ח סי' קכ"ח סכ"ה שכ' דהא דלא אמרי' בגמ' גבי עיר שכולה כהנים למי מברכין לנשים משום דכתיב כה תברכו את בנ"י ולא בנות ישראל והק' המג"א שם הא בהדיא אי' בסוטה נשים ועבדים מנין כו' ולמש"כ י"ל דלא מרבינן להו אלא שהם בכלל ברכות אבל מ"מ אינן בכלל הפרשה שהרי א"צ לבא רק הוי כעם שבשדות ולהכי קאמר למי מברכין לעם שבשדות ודו"ק ובזה א"ש תי' ההפלאה אפי' אם עבדים בכלל הברכה אבל אין חייבין לשמוע ולכן אין ראי' מעבדים שאין נ"כ דיכולין לעלות לדוכן כנ"ל: