שיח השדה/שבת/יב/ב
אפי' גבוה ב' קומות כו'. ובעירובין צ"ז ב' הכא באיסקופת כרמלית ורה"ר עוברת לפני' תוך ד"א דאי נפיל ומייתי לי' לא אתי לידי חיוב חטאת שרו לי' רבנן חוץ לד"א דאי נפיל ומייתי לי' אתי לידי חיוב חטאת (לכאו' מכאן ראי' לשיטת רש"י בסוכה מ"ג א' תד"ה ויעבירנו דמעביר ד"א ברה"ר לא בעי עקירה מרה"ר) לא שרו לי' רבנן א"ה תוך ד"א נמי נגזור דלמא מעייל מרה"י לרה"ר וכ"ת כיון דמפסקא כרמלית לית לן בה כו' הב"ע באיסקופה ארוכה דאדהכי והכי מידכר וכ' הרז"ה ומובא ג"כ ברא"ש שם דהך אוקימתא דאביי דלא כהלכתא היא דהא קי"ל כרבה דאפי' גבוה י' קומות לא אמרי' אדהכי והכי מדכר מיהו כמה ראשונים פסקו כאוקימתא דאביי כמו שהביא בבה"ל סי' שנ"ב (ומה שהרמב"ם לא חילק בין ארוכה לקצרה ע"ש בבה"ל שהי' לו גי' אחרת) וא"כ קשה לדידהו משמעתין.
ונ' דהנה רש"י כ' כאן ואפי' גבוה דליכא למיחש להטי' דכיון דגזור לא פלוג למילתייהו הרי מבואר דלא דרבה לא ס"ל אדהכי והכי מדכר אלא אפי' בודאי מדכר לא פלוג רבנן ולפ"ז א"ש דבעירובין ל"ש לומר לא פלוג רבנן דלא היתה כאן גזרה מיוחדת רק דבקצרה הוא ממש הוצאה מכרמלית ובארוכה בודאי יזכר והתירו משום כתבי הקדש אבל הרז"ה מפרש דטעמא דרבה שמא יביא סולם ויטה ולית לי' אדהכי והכי מדכר כמש"כ הרז"ה בהדיא קמ"ט א' וא"כ הא דעירובין דלא כרבה, ובזה יתבאר ג"כ מחלוקת הרי"ף והרז"ה בשבת קמ"ט א' מ"ש הקבוע בכותל דאדהכי והכי מדכר כו' הכא במראה של מתכת כו' וכ' הרי"ף דלמסקנא דקי"ל כרבה קי"ל דשאינה של מתכת בין קבועה בין שאין קבועה שריא ושל מתכת אסורה אפי' קבועה כת"ק והרז"ה כ' שם דמשמעתין מוכח דאי קי"ל כרבה אסורה בין מראה של מתכת בין שאינה של מתכת בין קבועה בין שאינה קבועה ולכאו' פשטא דסוגיין לפי רש"י משמע כהרי"ף ולמש"כ הוא מבואר דודאי לד' רש"י והרי"ף דטעם רבה משום דלא פלוג א"כ קש' הגמ' נימא אדהכי והכי מדכר לכ"ע פריך דל"ש לגזור של מתכת אטו שאינו של מתכת כמו דלא גזרי' לרבה גבי נר ב' בנ"א אטו אדם א' ואדם חשוב אטו אינו חשוב כמש"כ הרמב"ן במלחמות ורק פליגי ר"מ ורבנן בשל מתכת אי פלוג רבנן קבועה לאינה קבועה או לא פלוג כרבה וזהו תנאי דא' התם דרבה תנאי היא, אבל הרז"ה מפ' דטעמא דרבה דלית לי' אדהכי מדכר א"כ הא דקאמר בתחלת הסוגיא דתניא כו' זהו תנאי דפליגי בדרבה אי גזרי' בקבוע ולית לן אדהכי מדכר כדרבה או לא ובתר הכי דפריך מ"ש הקבוע דאדהכי מדכר לר"מ פריך דאית לי' אדהכי מדכר א"כ שאין קבוע נמי ומשני בשל מתכת אבל לרבנן דלית להו אדהכי מדכר אין נ"מ בין מתכת לשאין מתכת וכיון דקי"ל כרבה כולהו אסירי וזה מבואר בהדיא בל' הרז"ה והרמב"ן שם ע"ש, וצ"ע על הרא"ש דבעירובין העתיק ד' הרז"ה ובשבת קמ"ט העתיק ד' הרי"ף דשאינה של מתכת מותר, ואולי ס"ל דאף להרי"ף יש להקשות קו' רז"ה דלא יפלגו רבנן בין איסקופה קצרה לארוכה דלא כמש"כ לעיל וצ"ע:
רש"י ד"ה בקושי. מפני שמצטער. ובתוס' לקמן קי"ג ב' בשם הירושלמי משמע קצת דהטעם משום דבור בשבת ע"ש:
תד"ה שבנא. ונ' לר"י כו'. עי' פסקי תוס' סוטה סי' כ' תירוץ אחר על שבנא:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |