רש"י/שבת/יב/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
בתוך חולי ישראל. שמתוך שכוללן עם האחרים תפלתו נשמעת בזכותן של רבים:
שבנא איש ירושלים. אדם גדול היה בירושלים ושמו שבנא:
רחמיו. של הקב"ה מרובים:
שבתו בשלום. נוחו בשבתכם לשלום:
בקושי התירו. מפני שמצטער:
בתפיחה. בחולה:
זימנין אמר לה. בלשון קדש וזימנין אמר לה בלשון ארמי והא לאו לענין שבת נקט:
דשכינה עמו. ואין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת להכניס תפלתו לפנים מן הפרגוד:
סועד. סומך בתשות כחו ומשום רבינו יעקב סוער תרגומו של פוקד כלומר מבקר כמו ואת אחיך תפקוד לשלום (שמואל א יז יח) ומתרגמי' ואת אחיך תסער לשלם ולהך לישנא גרסינן אל תקרי יסעדנו אלא יסערנו:
מתעטף. מאימת שכינה כאדם היושב באימה ואין פונה לצדדין:
ואפי' גבוה. דליכא למיחש להטייה דכיון דגזור לא פלוג למילתייהו:
הא תרי שפיר דמי. שאם יבא להטות יזכירנו חברו:
בשני ענינים. בשתי פרשיות הואיל וכל אחד מעיין לעצמו אין מכיר במעשה חבירו:
במדורה. מדורת אש גדולה אסור דהואיל ויושבין רחוק זה מזה ועוד שזנבות האודים סמוכים להם אין זה מכיר בבא חבירו להבעיר ולחתות:
מותר. לקרות לאור הנר שאינו רגיל להטות נר בחול מפני חשיבותו:
שמש קבוע. לא יבדוק מפני שאימת רבו עליו אם ימצא בהן דבר מגונה ובודקן יפה וחיישינן להטיה:
שאינו קבוע. לא רמיא עליה כולי האי:
הא והא בשמש קבוע גרסי':
בדנפטא. שהוא מסריח מותר לבדוק לאורו דלא אתי להטות:
שמש שאינו קבוע בדמשחא מאי. כיון שאינו קבוע אינו מטה אפילו בחול והלכך בשבת מותר או דילמא בדמשחא הואיל ולא מאיס דרכו להטות בחול הוא:
הלכה. דמותר:
ואין מורין כן. שלא יזלזלו:
קם שמעי'. דר' ירמיה דהוא שמש שאינו קבוע בבית רב אסי:
אמרה ליה דביתהו. דרב אסי לרב אסי מר לא עביד הכי:
כרביה. ר' ירמיה דאמר הלכה ומורין כן:
ראשי פרשיות. ומריצן בפיו שמתוך שראש הפרשה שגורה בפיו הוא נזכר בכולה למחר ומסייע את שבעה הקורין בנקודה וטעמיה בלחש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |