שיח השדה/שבת/יא/א
מפסיקין לק"ש ולא לתפלה כו' כגון רשב"י וחבריו. והק' רעק"א בגליון הש"ס מתוס' מו"ק ט' ב' שכ' דאין מפסיקין לרשב"י לק"ש ולתפלה דזה שינון וזה שינון ע"ש ובשמעתין מבואר דלק"ש מפסיקין ועי' רש"ש במו"ק דהירו' חולק על הבבלי, וי"ל עפ"ד המאירי כאן ובברכות י"ג ב' דרק לפסוק ראשון מפסיקין והשאר הוי שינון ובזה א"ש דתוס' במו"ק מיירי בשאר הפרשה דאין מפסיקין ואין הירושלמי חולק:
רש"י ד"ה רב אשי כו' ומנעם כו'. ועי"ל ע"פ גמ' מגילה כ"ו א' דאדעתא דידי כו' וא"כ שהוא בנה את ביהכ"נ הגביהו הרבה מאד יותר מכל בתי העיר:
רש"י ד"ה החזן. והיכן יסיימו. לפי' זה הא דקאמר אבל הוא לא יקרא עמהן היינו שבין הוא בין הם אסורין לקרות אבל בירושלמי משמע דהתינוקות מותרין לקרות וזהו כפי' ראשון וכן בברייתא דמביא לקמן י"ג א' וצ"ל דב' דברים הן שהוא מכין להם אבל כשהן קורין לא יקרא עמהן:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |