שיח השדה/כתובות/ל/א
שאינו שוה בכל. עי' בחי' רע"א שרצה לחדש דבבעולה לכה"ג אין היא מוזהרת, וזה נגד ד' התו' בחגיגה י"ד ב' ד"ה בתולה, אך עיקר ד' התו' שם בחגיגה תמוה דהא ר"ג מכשירה בכתובות להנשא לכהן והא בזונה לכהן היא מוזהרת וכבר תמה בזה בטו"א, ובגליון הש"ס שם ציין לד' הרר"א שבתו"י נדרים צ' ב' דזונה לכהן אין היא מוזהרת אבל התו"י שם הק' עליו מיבמות פ"ד ב' כל היכא דהוא מוזהר היא מוזהרת וברשב"א בנדרים העתיק ד' הרר"א דזונה לא מוזהרא מכהן אלא כל היכא דהוא מוזהר וכדא' יבמות כל היכא דהוא מוזהר איהי מזהרא כו' נ' כונתו כיון דלגבי בעלה אינה נאמנת ממילא הוא לא מוזהר וא"כ גם היא לא מוזהרת אפי' אם האמת כדברי' וכ"כ במאירי שם ולפ"ז מיושב גם ד' התוס' בחגיגה שם דשם בכתובות הרי מדאורייתא אינה נאמנת לאסור עליו דאיכא רובא להתירא ורק מדרבנן הצריכו תרי רובי וא"כ גם היא אינה מוזהרת מה"ת וצ"ע. ועי' מלבושי יו"ט אה"ע סי' ז' שהאריך בשיטת הרר"א (ועמש"כ בס' שיח השדה קו' הלקוטים סי' ו' סק"ג):
תד"ה הכל. תימא לר"י כו'. בירושלמי פ"ז דתרומות ה"א מפורש דר"ש בן מנסיא ס"ל כר"נ בן הקנה וצ"ע:
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |