שיחה:תוספות/ברכות/ב/א

תוד"ה מאימתי

דעת רבינו תם בדעת רבי יהודה

דעת רבינו תם שלדעת רבי יהודה שזמן תפילת ערבית מתחיל בפלג המנחה הוא הדין זמן קריאת שמע מתחיל באותה שעה. על פניו דברי התוספות תמוהים, שהרי זמן קריאת שמע תלוי בזמן שכיבה ואילו תפילת ערבית תלויה ועומדת בהגדרת 'לילה', יעויין ברא"ש ובשאר ראשונים שהקשו כן על דברי התוס'. ובפרט שתפילת ערבית יש הסוברים שהיא רשות וקריאת שמע הלא דאורייתא - ותולים התוס' זמן קריאת שמע דאורייתא בתפילת ערבית שהיא רשות.

ונראה לבאר על פי דברי הבית הלוי (ח"א סימן ט) יעויין שם באורך, וקיצור הדברים שלדעת רבי יהודה מותר להקריב תמיד של בין הערבים עד הערב ממש והטעם שזמן מנחה הוא עד פלג המנחה הוא לפי שעד אותה שעה כבר היו רגילים להקריב התמיד וממילא החל זמן הקטרת אברים ולכך תקנו חכמים זמן ערבית מאותה שעה, ומאחר שהחל זמן ערבית ממילא כלה זמן מנחה. כלומר, סיום זמן מנחה תלוי ועומד בתחילת זמן ערבית, ולכן במידה ואי אפשר היה להתפלל ערבית עד שעה מאוחרת יותר היה מודה רבי יהודה שאף תפילת מנחה אפשר להתפלל עד אותה שעה. והנה דינא דגמרא הוא שצריך לסמוך גאולה לתפילה וכמו שהקשו התוס' לשיטת רש"י, ואם כן אם נאמר שקריאת שמע זמנה בצאת הכוכבים נמצא שאי אפשר להתפלל תפילת ערבית עד אותה שעה כיון שצריך לסמוך גאולה לתפילה ואם כן אף תפילת מנחה יהיה זמנה עד צאת הכוכבים כנ"ל - אלא על כרחך שלרבי יהודה אף קריאת שמע אפשר לקרות מפלג המנחה וממילא באותה שעה אפשר להתפלל ערבית ושוב אפשר לומר שבאותה שעה כלה זמן מנחה. מצולות ים (שיחה) 12:11, 5 בינואר 2020 (UTC)

בקושיית התוספות ממה נפשך

המדקדק יראה שלא הקשו מעצם הסתירה שבכל תפילה נוהג אחרת, אלא עיקר הערתם שכל זמן מעריב תלוי ועומד בסוף זמן מנחה, ונמצא שהנהגת הדין לגבי ערבית היא למעשה ניהוג ביחס למנחה - ובמנחה הוה תרתי דסתרן אהדדי. בני הנעורים (שיחה) 17:30, 19 באוקטובר 2022 (IDT)

תוס' ד"ה אי הכי

התוס' מפרשים שעד כמה שטעם המשנה לפתוח בערבית משום קרא ד'ובשכבך ובקומך' לא קשה מפני מה בסיפא נקטה המשנה דשחרית ברישא, כיון שאין הכתוב מקדים ערבית לשחרית אלא לענין קריאת שמע. וצ"ב הרי בברכות קריאת שמע עסקינן. וביותר, שהתוס' (ד"ה ליתני) פירשו שכל הטעם להקדים שחרית ברישא הוא משום דאשכחן בתמיד דכתיב של בקר תחילה, וברכות קריאת שמע ראוי שישנו כהלכות קריאת שמע יותר מכתמיד.
ואילי יש להביא מכאן ראיה לדברי הרשב"א בתשובה (ח"א סימן מז), דברכות קריאת שמע אינן ברכות של קריאת שמע ממש כברכת התורה וכברכת המצות, אלא ברכות שנתקנו בפני עצמן הן רק שנתקנו לאומרן לפני קריאת שמע ולאחריה, ועי"ש שכן הסכימו הגאונים. ואם כן שפיר יש לומר שהלכות ברכות קריאת שמע יש להם להשנות כדרך כל התורה דשחרית ברישא ולא כסדר קריאת שמע דערבית ברישא.
אמנם הרשב"א שם יישב עפ"ז את קושיית התוס' (ד"ה מאימתי) על רש"י (ד"ה עד) שקריאת שמע בבית הכנסת קודם צאת הכוכבים אין בה ממש ובקריאת שמע שעל המטה יצא ידי חובתו, והקשו התוס' שאם כן צריך לקרותה על המיטה בברכותיה, ועל זה יישב הרשב"א שאין שייכות בין תקנת ברכות ק"ש למצות קריאת שמע, ואם כן התוס' לכאורה לא סוברים כן. אלא אם כן נפרש שהתוס' נחלקו באופן אחר, שהם סוברים שמ"מ התקנה היתה לברכן קודם ואחר קריאת שמע כהלכתה וכיון שקראה קודם זמנה וצריך לשוב ולקרותה צריך אף לברך באותה שעה. מי אדיר (שיחה) 10:31, 22 באוגוסט 2018 (UTC)

תוס' ד"ה שתים לפניה

מה שכתבו התוס' שתקנת יראו עינינו היתה כדי להמתין לחבריהם בבית הכנסת, קשה לכאורה, כי מאחר שתקנו שהכל יאמרו 'יראו עינינו' הרי שוב בטלה התקנה, כיון שהמתעכבים בתפילה יתעכבו באמירת יראו עינינו. וביותר, שהרי מתחילים תפילת שמונה עשרה כאחד ואם כן איך יועיל הדבר למאריכים בשמונה עשרה. מי אדיר (שיחה) 10:46, 22 באוגוסט 2018 (UTC)