שיחה:ספר החינוך/רמב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אפילו בזכירת חטאו בלב לבד נמנענו[עריכה]

מבואר שאיסור הנטירה הוא בנטירה בלב גם בלי שיזכיר לחברו העוול שעשה כנגדו. ולא כפי שמשמע לשון המדרש שהביא רש"י (ויקרא שם): איזוהי נטירה? אמר לו השאילני קרדומך, אמר לו לאו. למחר אמר לו השאילני מגלך, אמר לו הא לך ואיני כמותך שלא השאלתני. זוהי נטירה שנוטר האיבה בלבו אע"פ שאינו נוקם, ע"כ, שמשמע שהוא איסור בהזכרה דווקא. והחפץ חיים (במ"ח לאוין ח-ט) הביא שכ"כ רבינו יונה בשערי תשובה (לח) שאין העונש על הדיבור אלא על נטירת הלב. ודייק כן עוד מדברי הרמב"ם (דעות פ"ז) שכתב שמכח איסור זה צריך שימחה הדבר מלבו, והיינו שלא מספיק רק שאינו מזכיר הדבר לחברו. מצולות ים (שיחה) 14:23, 27 במאי 2021 (IDT)