שיחה:מראי מקומות/פסחים/מא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסח שבישלו בחמי טבריא[עריכה]

המפרשים הקשו כיצד יתכן מציאות שיתבשל הפסח בחמי טבריא, ראה בפנים. להלן יובאו תירוצים נוספים ממחברי זמנינו:

  • בספר מרפסין איגרי יישב שיתכן הדבר אם יעבירו מים מטבריא לירושלים ע"י צינורות, כמבואר בגמרא בשבת (לט.) שהיה מנהגם להמשיך מים מחמי טבריא בצינורות.
  • עוד יישב, עפ"י מאמר חז"ל עתידה ארץ ישראל להיעשות כולה ירושלים, ואם כן אף יותר להוליך את הפסח לטבריה ושייך יהיה לבשלו בחמי טבריה.
  • בהגדה של פסח פרדס יוסף (עמוד סא) יישב ע"פ דברי הגמרא בשבת (לט.) שחמי טבריה דינם כדין תולדת חמה לענין בישול בשבת, ולפ"ז אפשר להעמיד דברי הגמרא לא על חמי טבריה ממש אלא על כעין חמי טבריה דהיינו מים שהוחמו בחמה.
  • עוד יישב, לפי השיטות שמקריבין פסח גם בבמה קטנה אפשר היה להקריב פסח בטבריה בשעת התר הבמות.
  • עוד יישב, שמקור חומם של חמי טבריה הוא מפתח הגיהנום ואם כן אפשר לעשות כעין חמי טבריה גם בירושלים שהרי בירושלים נמצא אחת מפתחי הגהינום כמבואר בעירובין (יט.). ש"ס יידן (שיחה) 11:55, 17 באפריל 2020 (UTC)
היישוב הרביעי הוא כעין יישוב האחרונים, אלא שהם מעמידים שהוקרב בבמה גדולה והעבירוהו לטבריה ואילו יישוב זה הוא למ"ד שאפשר להקריב פסח אף בבמה קטנה. מצולות ים (שיחה) 01:22, 3 בינואר 2021 (IST)